שוכבת מולך ערומה ברגליים פשוקות,קשורות, הידיים קשורות אי שם מעל הראש שלי, אתה שם ׳רעש לבן׳ של קליפים של מוסיקה, קליפים סקסיים, ומתיישב מול הרגליים הפשוקות שלי, לבוש מאוד.
מפשק את שפתי הכוס שלי, שפתיים חיצוניות ופנימיות, מפריד בינהן, מרחיק אותן ומהדק אותן באטבים לירכיים הפנימיות שלי, דוחף כרית מעל האגן שלי, להגביה אותי יותר מול העיניים שלך. עם פנס על הראש שלך וזכוכית מגדלת אתה בודק אותי מקרוב.
׳אפשר ללמוד הרבה על אישה דרך הכוס שלה, ואני רוצה להכיר אותך לעומק׳ .
׳אז מה אתה רואה עלי׳- אני שואלת, חצי צוחקת, עוד לא מבינה את רצינות העניין.
׳את הדוקה ואסופה מבחוץ, אלגנטית, לא מגלה מה יש בתוכך׳ , ׳מה יש בתוכי׳ - אני עדיין מחייכת.
׳מיד נגלה׳.
והאצבעות שלך מתחילות לצבוט את השפתיים החיצוניות, חזק, מותח ורואה כל זקיק שערה, ועם פינצטה אתה תופס כל שערה סוררת ורושם רישום קטן במחברת ליד.
בודק כל נקודת חן.
שפתיים פנימיות, אותו תהליך של צביטה ומשיכה.
ואתה מתחיל לעבור ממש על הפתח, כל קפל, ׳חפץ זר נכנס למערבולת הקיסרית׳ אתה מחייך ומחטא את הידיים שלך באלכוהול. אני נבוכה כל כך. מטפטפת בראש שלי, נוטפת, אבל הכוס שלי עוד לא פיענחה את ההודעה, ויבשה לגמרי.
מכניס אצבע אחת, ואני עולה באש, נושכת שפתיים, האלכוהול צורב את הרקמות העדינות.
אצבע שניה.
אצבע שלישית. ׳תצרחי, זונה, אני רוצה לשמוע׳. וסוטר לי סטירה מצלצלת. ועכשיו הסכרים נפתחים. דמעות, צרחות, והמון נוזלים שעוטפים את האצבעות שלך.
אצבע רביעית- כבר נכנסת בקלות, וחמישית מיד אחריה. אוספות טיפות מקירות הרחם שלי, מרחיבות את המעבר כדי שתוכל לראות עמוק ורחוק.
׳מה יש בתוכך? לוע מבעבע. בור בלי תחתית. מקור לעונג וכאב. את זונה ומזינה׳ .
אני כבר לא מחייכת.