הוא כבר היה מאוד נרגש הרבה לפני שהיא הגיעה. ישב והמתין לה על הספה. התלבט, בינו לבין עצמו, אם לא ראוי לו לשבת על הרצפה, בזמן שנשמעה דפיקה בדלת. הוא ניגש במהירות לכיוון הדלת פתח לה אותה בחיוך. היא נכנסה מהממת, עוצמתית, מחייכת גם היא. הם התחבקו, שולחים ידיים, ואז הוא שמע אותה לוחשת בתקיפות, 'תתפשט. רד על 4. זה הרבה יותר מתאים לך. ותמחק את החיוך.' הוא מהר לבצע, בזמן שהיא עברה לשבת על הספה. כשהוא על 4, ערום, היא הורתה לו להתקרב אליה, ואז לשכב על הרצפה, ראשו מתחת לרגליה. הוא שכב שם, ממתין זמן מה, עד שחש את שתי רגליה נחות לו על הגב, לוחצות. נראה היה לו שהיא מבקשת לבחון עד כמה הגוף המונח תחתיה מוכן לציית. הוא לא התכוון לאכזב אותה. הוא המתין בשקט, עקביה נעוצות בגבו ובכתפיו טרם שמע את קולה, שהיתה בו תערובת מושלמת של רוגע משולב בקשיחות מתנשאת, 'אני לא סומכת עליך שהבנת את הסיטואציה. אתה לא נראה לי חכם מספיק, אז אני אסביר לך לאט לאט וכדאי שתעשה מאמץ להבין. אתה אפס, זונה, משרת,. עבד. אני נמצאת פה כי אני אוהבת להשתמש בסמרטוטים כמוך. עד לרגע בו אצא מפה, אתה תעשה כל מה שאני אגיד לך ורק את מה שאני אגיד. כל נשימה שלך תיועד עבורי. כל המהות העלובה שלך תתרכז בלענג, לשרת, להעריץ ולהגמיר אותי ובעיקר לציית. תתרומם על הברכיים שלך ותגיד לי שאתה מבין'. הוא נעמד על ברכיו, הסתכל לה בעיניים, הודה לה ואמר שהוא מבין.
יבוא המשך...