בהרצה

היא משתינה לו מידי פעם בפה.
כאילו אם תעירו אותה באמצע הלילה ותשאלו איפה המפתחות של הצוללת, מיד אחרי הסטירה שהתקבלו, היא תוכל לחשוב בקלות, על כמה הפעלות שהיא יכולה לבצע עם השפוט שלה. כאלה שיותר עושות לה את זה מגולדן שאואר, אבל גם על זה בא לה לפעמים.
היא ישבה על האסלה הבוקר, כמעט סיימה להטיל את מימייה, שהוא כבר היה מוכן לצאת לעבודה.
היא מחאה כף פעמיים. הוא הספיק להציץ בשעונו, לפני שירד על 4 והתקדם לכיוון השירותים. הייתה לו פגישה חשובה הבוקר. הוא היה על סף לאחר.
כשנכנס היא נעמדה. שותקת. מסמנת על טיפה שנזלה במורד ירכה הימנית. הוא הספיק לתפוס אותה בערך באמצע השוק.
את הטיפה הוא שתה. רק אחרי זה התחיל ללקק. לעבור על נתיב הטיפה ולהתקדם כלפי מעלה.
הוא התקדם לכיוון איבר המין שלה, מקפיד ללקק את ירכיה הכי קרוב לאיבר המין, אבל עדיין לא נוגע, ממתין עד שתרים את רגלה השמאלית ותניח אותה על מושב האסלה.
רק אז, העביר את לשונו על השפתיים שלה. מנגב אותן, מעלה מטה עם לשונו עד שלבסוף דחף אותה פנימה, עמוק ככל שיכל, משתוקק להמשיך להרגיש את טעם השתן.
היא הורידה את רגלה. הוא נעמד. היא סידרה את שיערו וישרה את החולצה. 'שטוף פנים וצא', אמרה. 'אתה מאחר'.
עכשיו, זה לא שהיה לה קל. ברור שהיה בא לה להתעלל בו עוד קצת. להשתמש לו בלשון עוד קצת. אבל היא שולטת. שולטת שיודעת לדחות סיפוקים. שולטת שלא גורמת לשפוט שלה לאחר לעבודה. חוץ מזה, ידעה, הוא ישלם על זה בערב, אם רק תרצה....