בשנים האחרונות פחות קורה שאני מבקשת לצרף אלי ולשפוט שלי, נשלט נוסף.
אני אומנם עדיין מתחרמנת מאוד מלראות אותם מוצצים אחד לשני בהתאם להוראה שלי וגם גיליתי שלנשלט, טוב ככל שיהיה, אין שתי לשונות ותאמינו לי שהקדשתי זמן רב לחיפושים אחר אחד כזה. פשוט אין.
כמו שאין כמו שתי לשונות שחופרות לי בשני החורים, בו זמנית. את זה רק שתי שפוטות מסוגלות להעניק. אז נכון, שנגיד לשון בתחת ואף שנרמס מקדימה זה אחלה, ועדיין שום אף, לא יכול להיות מענג כמו לשון שיודעת לעבוד.
אבל לצד היתרונות, זה גם מתיש לנהל שני סמרטוטים. אולי זה הגיל, אבל היום אני מחפשת את זה הרבה פחות.
פעם, 20 שנים בערך אחורה, שהייתי הרבה יותר בעניין.
בזמנו לי נשלט, סוג של קבוע למספר חודשים. הוא היה טוב עבורי. שילוב של זונה של השפלות וכאב ורצון עז לציות ושרות.
כבר בהתחלה הבהרתי לו שמי שרוצה להיות זונה שלי, תהיה גם זונה של מי שאגיד לה.
הוא ענה בזמנו, שאין לו משיכה לגברים ואף פעם לא התנסה, אבל שיעשה כל מה שאגיד לו.
האמת, שבפעם הראשונה שהוא מצץ בנוכחותי, זה היה זין מכובד מאוד שנדחף לו עמוק לגרון ואיכשהו זה ממש לא הרגיש לי שזאת הייתה הפעם הראשונה שלו.
לא חושבת שדיברתי איתו על זה, אבל כן קצת התאכזבתי.
אני אוהבת זונות שאוהבות להיות זונות. ששלמות עם עצמן. שמעריכות את זה זה שאני יושבת על גבן, דוחפת עם שתי הידיים את הראש שלהם עמוק לזין של הגבר שיושב עכשיו על הספה.
גבר זר שנכנס לפה לפני כמה דקות והוריד מכנסיים ותחתון עד קו הברך בהתאם לפקודתי. לי אף אחד לא עושה טובות. אני עושה טובה לזה שאני מאפשרת לו לשרת ולמלא את הפנטזיות שלי ושאף אחד לא יתבלבל פה.
בטח לא הזונה.
בזמנו הכרנו שפוט שהצטרף עלינו לכמה מפגשים, על אחד מהם תיכף אספר לכן.
הייתי אז מאוד נמרצת וניהלתי את המפגשים ביד רמה. דרשתי ציות מוחלט ומאוד נהנתי להשפיל אותם.
באחת הפעמים קבענו לערב, הזמני היה צריך להגיע לביתו של הקבוע.
קראתי למקום המלונה שלו. מלונה די מרווחת וגדולה. נקייה תמיד לפני הגעתי, אך עדיין מקום משכנו של הכלב נקרא מלונה.
הגעתי למלונה לפני הזמני והספקתי לשתות שתי כוסות יין אדום לפני שהגיע. אני אכזרית תמיד אבל יותר מהרגיל כשאני מבושמת.
כשאני שיכורה, התעללות טובה יכולה ממש להכאיב לי בכוס מרוב חרמנות.
אני אמשיך, מבטיח...