|
|
|
בין נקודות גופך מותח קו
מצייר את נפשי על עורך החם
קושר ידיים בסרט אדום
צובע פנים, נוגע בגוונים של ליבך
קורע בגדים לחשוף את יופייך.
בין נקודות גופך מותח קו , גבול רק
שלנו, שלי ושלך.
בחיפוש מתמיד אחרי הרגע
בחיפוש מתמיד לשקט בתוך הרעש
מביט סביב ובוחן עיניים, נשמה,
מעביר יד על צוואר מתמסר, מנשק שפתיים בין
משפט לקללה, בין רגש לתשוקה.
וברגע של שלמות , בין שליטה להתמסרות
מניח ראש על שדייך ונרדם.
נעטף בזו שעטפתי, מתמסר לזו שהכנעתי
מעניק את הכל ולוקח אליי את השקט.
חיפוש, את אולי?
מיליון מילים לא הצליחו להסביר את התחושה הזו
מיליון חוקרים את התופעה הזו, ללא תשובה.
הטעם, המגע, הרוך.
לנשק, ללקק, לצבוט,למצוץ, לינוק, לנשוך.
המקום שבו התשוקה מתפרצת, נוזלת, בלתי נשלטת.
המקום שבו את מרגיש בטוח ומוגן, המקום שאתה מרגיש בו הכי חי.
יש יאמרו חולשה קשה, אני אומר הערכה גדולה.
היצירה האלוהית.
שדיים, בסיס החיים.
והמוות.
משהו במבט הנמר , הפנתר , הפומה.
משהו במבט , מהפנט אותך, מרתק אותך .
השאגה, הנשיכה בעורף בעת הזיווג.
השולט במרחב , צד את הטרף ואת הנקבה עם אותה תשוקה.
חיכוך הגוף והטבעת ריחו ברכושו.
חולשה לנשים אוהבות חתולים גדולים.
לנשוך אותך במקום ההוא שעל צווארך.
בנק ההיא שאת מחייכת עם עיניים עצומות.
היום נמר, מחר אריה, בין לבין פנתר שחור , מחכה בסבלנות שתכנעי מולו.
בנק הזו שיופייך נפגש עם עיניי.
בנק הזו שליבך נעטף בנפשי
בנק המזוקקת הזו ,כמו תמצית החיים
בנק הזו גם קווים מקבילים נפגשים.
את יפה מהפנים אל החוצה .
את היצירה הכי טהורה .
שטוף את הכל גשם יקר
נקה מעלינו אבק ופיח
הסר מעלינו זכרון וריח
שטוף את הכל גשם יקר
השקה כל אדם,עץ ושיח
לימים שקטים....
במבט עיניי את יפה ודוממת
במבט עינייך את אותי אוחזת
במבט עיניי ידיים עוטפות גוף ונפש
במבט עינייך את נכבשת מהשקט
נשימות מכילות את כולך
נשיפות מחממות את צווארך
במבט עיניי את מושלמת
במבט עינייך את נשארת .
להסתיר חולשות שלא ידעו.
להחביא חולשות שלא ירגישו.
להדחיק חולשות שלא יפרצו.
כל אחד בחולשתו יחיה.
בדסם שלי מכריח אותי לעמוד לצד חולשותיי
להתעמת איתו בסוף גם לקבל.
יש חולשות שאתה אוהב
כמו החולשה לשדיים ,נשמע קצת קיטש או ברור מאליו כי אני גבר, פסיכולוגים רבים ניסו לחקור והגיעו לאין ספור תובנות,אבל לא צריך לסבך את העניין זה פשוט יפה,מרשים,מגרה,ממכר,אם זה בתוך הסשן,הסקס,או השלב שאתה מניח את ראשך שם ומתעטף בשלווה שאין שני לה ,הם רק חלק ממכלול היופי שביצירה הנפלאה שנקראת האשה.
יום חולשות שמח לכולם.
ברווח שבין שדייך אחדור לליבך.
בשקע שבצווארך אנשום את נשימותייך
מונחת בידי ,דפיקות הלב כמו לוחשות לי
את כמו אש שמחפשת שליטה
מביאה אליי את כולך.
אני ממתין ואז לוקח ,טורף.
אחרי הסערה יבוא שקט.
ראשך מונח על ברכיי.
מלטף את עורך ונושם.
פעם ראשונה שזה קורה לי .
כשהמבטים הצטלבו לכמה רגעים,כאילו הרגשתי
איך אני מושך אותך אליי.
טעם שפתייך העיר את כל נבכי השליטה ואת במבט ענוג מתמסרת אליי מניחה ראש.
כמו שהופעת ככה נעלמת ברגע .
לו רק היה לי את שם ...
