פעם אהבתי לכתוב
לכתוב שירים, לכתוב את עצמי
אני לא זוכרת מתי אבל יום אחד נגמרו לי המילים
כמו כל ילדה טובה הלכתי לפסיכולוגית, מצרך חובה היום בסל הקניות
אבל להן יש נטייה לזרוק אותי
הן מתאמצות אבל אני שותקת
כשהמילים נעלמו הן לקחו איתן את החיוך
הפסיכולוגית האחרונה סיכמה את העניין
זה נדיר אבל טיפול פסיכולוגי עושה לך רע
פשוט תהיי את כי ככה את
אז הלכתי ללמוד ואם יש משהו שאני טובה בו זה ללמוד
בזמן קצר נהייתי אחת הטובות
אני מודה אני פשוט חנונית בקטע של הלימודים אני אוהבת לאתגר את עצמי ואת המרצים
וזה היה כייף להכיר עולם חדש נקי טהור וטוב
ואני מדברת על טוב שכמעט כבר לא קיים בעולם
אבל לא מצאתי את עצמי שם
מוקפת חברות מרגישה הכי לבד בעולם
מרוב מילים שלא נאמרו ונתקעו בגרון
פיתחתי גידול
לא כעסתי על אלוהים לא כעסתי על איש, זה נראה לי פשוט פתרון מושלם המוות לא נראה אף פעם כל כך קרוב ויפה.
אבל הגידול כשמו כן הוא החליט לגדול מהר
הכאב גרם לי לשנות את דעתי
וגיליתי שבעצם אני כן רוצה לחיות
אז עכשיו אני שוב מנסה לדבר
