בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סגול, אדום, כתום, כחול, ירוק ושאר הצבעים שעורה רעב אליהם

המכחול שיתאר גם את הצבעים, וגם את התחושות, ואולי את מה שיגדל פה, מול העינים
לפני 8 שנים. 22 באוקטובר 2016 בשעה 12:07

היא שאת לא פה מתחת לשולחן מוצצת במרץ את אגודלי, או את הזין, או את שניהם .

 

בקיצור שירותית ומפנקת לדומסוכן.

לפני 8 שנים. 21 באוקטובר 2016 בשעה 8:30

שולחנות ממתכת זה להיט, כלומר זה קר ומעצבן לה, כואב בברכיים, לא נוח ועוד ועוד תלונות שנמחקו בסטירה או שתיים, אבל שבו וחזרו, או כמו שאמרתי, פיצוץ!

הקטע שלראות אותה נחנקת לי על הזין, מזכיר לי עד כמה חינוך זה ערך עליון.

 

הנוצה דורשת עוד אימון, הקיין נחושת עדיין מפחיד יותר משום מה.

 

הקיין נחושת התעקם אתמול, ואני הייתי עדין לחלוטין. די מוזר.

 

מה שנראה גדול בתיאוריה נכנס עם מספיק לוב ורצון טוב.

 

אחלה מתנה ליום ההולדת תודה!

"היא גומרת בגלים לצליל הים השוצף" שורה של גיספן שלא נכתבה מעולם אבל צריכה להיות בפי כול זמר קריוקי ממוצע שמזייף לו בקול. לפחות חשבתי עליה אתמול תוך כדי. שילוב של חוף, גלים, גמירות ומועדון זמר ישראלי ברקע ביחד כנראה עושה אותי מעט ערס פואטי.

הייתי צריך לצלם את כף היד שלי על עכוזך.

מתי שהוא יהיה לי את הזמן לשתות כמה ליטרים מים לפני סשן ולא להגיע מיובש.

לא הגענו לנרות.

זה לא היה חסר לי.

גם מחטים לא היו, אבל הסכין שלי טעמה אותך להנאתי.

 

תחתונים ספוגים .

 

כמעט ונילי, נכון? :)

 

 

לפני 8 שנים. 16 באוקטובר 2016 בשעה 21:07

לאיטו.

 

דוגמא?

 

הלכתי על גדול הפעם :)

 

http://www.shavim.co.il/menoracandles/

 

חפשי נרות קונוס, 12 כאילו, בארבע קבוצות,  מדורגים לפי רמת צריבה!

 

כן יש לי איזור די רחב על היד שמחוסר שיער כדי לודא כמה כול אחד חם וכמה הוא שורף בטיפטוף.

 

וההפתעה שם מאוד משמעותית.

 

 

 

 

 

 

לפני 8 שנים. 10 באוקטובר 2016 בשעה 8:29

יותר: סולח, לא באמת, גם אין לי מה לבקש ממך סליחה,

בעצם קצת סליחה שלא הכאבתי לך יותר, בטשתי בך יותר, גרמתי לך לדמם יותר, לקלל יותר, להתנהג כבראט יותר, יש עונשים שלא נתתי, ומכות שכואבות לי בידיים שעוד לא הגיעו אליך.

השנה אשתדל לעשות מכול אלא ועוד. לא בגלל שאני יהודי טוב, אלא בגלל שאת !

וחזרתי: מתגעגע בטרוף.

ערי חטאים נועדו לזוגות מסויימים, היה לי טוב שם, אבל לא יכולתי שלא לצעוד ולחשוב מה וכמה אחרת זה היה איתך שם

עוד יקרה.

מה לעשות? מוביל אותי לדבר המצחיק הזה שמתנוסס לו בבלוגים רבים, מה עשיתי בעבר, מה אני עדיין לא הגשמתי. עשיתי כמעט הכול.

הרשימה כול כך ארוכה שזה בדיחה לנסות לערוך אותה.

אבל אני מה שאני רוצה, זה לדעת ליותר מכמה שניות שאת מאושרת.

חיבוק ענק עדיין מרחוק, בקרוב אני מתכוון להדליק עשרות נרות וטפטף אותם על עורך המפוחד.

 

האמת: שיש יותר מנרות בתוכנית. חרופתי. הבעיה עם תוכניות זה שהן לא שורדות את הטעימה הראשונה של החיים.

ולא רק: עינויים יש לי בראש, יש משאלות לב שיש לי להגשים.

לתת לך: מתנה שכבר קניתי ואני לא אוהב, למצוא את הזמן לתת לך אחרת שאני מכין ואוהב.

דווקא: כי אין לי לרגע את היכולת למצוא אחת אחרת.

תחת? סתם תחת או שלא, כול כמה שורות צריך להזכיר את העובדה שאת שלי, עכוזך , אחוריך המשופדים שלי

ורק שלי.

 

שמן:  קראתי על סט חדש של עינויים, עינוי בשמנים בקרוב ניסויים בבשר החי.

מכות: אני לא יכול להסביר כמה הידיים שלי רעבות! 

חובות? שלי לעולם ושלי אליך, ולא פחת שלך לעולם ושלך אליך, וגם שלך אלי. יצירה של כאב ויופי יש בחובות. בקרוב נפרוס בתשלומים.

 

 

 

לפני 8 שנים. 26 בספטמבר 2016 בשעה 10:20

אבל.

היא מגיעה עם משימה.

אם כבר נדיב.

אז עד הסוף.

עד מחר בצהרים, לאונן כמה שאת רק יכולה. בכול רגע פנוי ונתון.

אני תוהה עד כמה את רעבה.

דיווח רציף על כול ניסיון ועל כול אורגזמה נדרש.

את יכולה לבחור האם לדווח רק לי או לעולם כולו.

 

■■■■■■■■■■■■■■■□□□□□□□□■■■■

 

 

כמה טיפש אתה יכול להיות אם אני מצליח להשמע כמוה או ההיפך?

 

 

 

לפני 8 שנים. 25 בספטמבר 2016 בשעה 7:55

כשאתה מודיע לה שהיא חייבת לבקש אישור למשהו, כדאי שתהיה זמין לקבל את הבקשה כשהיא מגיעה.

אחרת אתה יותר טיפש מרשע.

 

הבהרה,

חיים, רצף של תוכניות נהדרות שמתקלקלות על ידי עובדות ואנשים אחרים שלא מכירים את התוכנית מספיק טוב.

 

הבהרה שתיים,

גם אני לא יודע ברגע זה האם היא נשברה ואוננה ללא רשותי, כי לא הייתי זמין, או שחיכתה.

 

פרס או עונש?

 

ולמי :)

 

 

 

 

 

 

לפני 8 שנים. 24 בספטמבר 2016 בשעה 7:09

שלא יורדת. חייבת להיות קשורה לזה שחלמתי עלי קושר אותך לשער הכניסה של מחנה צבאי נטוש שאני מחבב ברמת הגולן.

 

ומה שעשיתי לך, שבויים סורים וקפטן גורג, גוואנטנמו, רומא, וויאטנם.

 

הולך לאונן את החלום הזה.

 

מותר גם לך. (לחלום, לאונן את צריכה לבקש היום).

לפני 8 שנים. 18 בספטמבר 2016 בשעה 10:33

אומר להגיד לך את האמת (כמו שאני רואה אותה) מדי פעם.

 

מחשבה לכאן מול כולם.

לפני 8 שנים. 14 בספטמבר 2016 בשעה 11:00

http://www.danalok.com/files/gimgs/20_15titledmanet.jpg

 

מדממת רצוי.

 

דנה לוק  - 2014

 

http://www.danalok.com/index.php?/ongoing/drawing/

 

לפני 8 שנים. 11 בספטמבר 2016 בשעה 9:18

כשהשאלה הרגילה שלך מגיעה, "מה להכין?"
אני עונה לך, "תביאי איתך ביצה, סתם ביצה מהמקרר, לא מבושלת"  אני אומר, ומוסיף במחשבה שנייה " וגם לוב".

הפגישה מתחילה כמו תמיד, קצת נשיקות, קצת סטירות, עניין של להביא אותי ואותך לשם, כמו שאני חרמן ואת רעבה, זה ממש לא לוקח הרבה זמן.

במקום ההוא שמגיע קצת אחרי, את ערומה, אני זקור, יש עליך כבר סימנים, וכבר הייתי בתוכך בכול מקום חוץ מהתחת שלי.

אני מפסיק את הכול ושולח אותך לשירותים. מתפשט לחלוטין.

כשאת יושבת על האסלה אני מגיע עם הביצה, שובר אותה, מפריד את החלמון ונותן לחלבון לנזול בין רגלייך.

נותן לך למלא את הפה בי, ואז מנתק אותך זין שלי שעומד מוכן לכול מה שיבוא, מושך את ראשך ומניח בפיך חלמון זהוב שלם.

מחייך, אני אומר לך " נסי לשמור את החלמון שלם".

אוחז בידך, חוזרים למיטה, לדוגי , הלוב על החור שלי, ואז אני חודר אותך, ותוהה כמה זמן עד שהחלמון יתפוצץ?