זה התחיל בנשיקה, עמוקה, ארוכה, בחיבוק, להתרגל לרעיון הזה של יחד אחרי הזמן שעבר, להאמין שוב.
הזמן כתמיד קצוב, ההכנות כתמיד חסרות, כי לעולם יהי חסר בסניף בית המרקחת / אייס / דום דיפו את הציוד שאני רוצה בדיוק לפני הפגישה. מצד שני, טקסים מסויימים חייבים לשמור, וכך אני נותן לה לפרוק את התיק של מה שכן הגיע, אילתור על אילתור, היא מרימה גבה בלי לשים לב אל מול הגומיות שהבאתי איתי, במיוחד מול אחת שבימים נורמליים משמת כאטם לאיזה מוצר איזוטרי והיום תשמש כמכשיר עינוי. הסכין החדשה שקניתי רק עבורה עוברת בלי תגובה מיוחדת, היא אפלו לא מנסה לפתוח אותה.
חיבוקים ונשיקות ואני מפיל אותה על המיטה, מזכיר לה שאת הבקשה שלה מילאתי באופן מילולי, ואת החגורה היא צריכה להוריד ממני, יחד עם החגורה המכנסיים נופלות, וקולות של צהלה ושמחה נרשמים לא מהרגע המגוחך מה, אלא כשהיא מיד מחביאה ממני את החגורה מאחורי גבה, מה שמכין את הקרקע לכך השחגורה תאזוק את ידיה, ושאר החגורה המתנפנף ישמש למטרתו המקודשת.
היא עושה כאילו קולות מתוקים כשהחגורה מכה בה, אבל אין ספק שהקולות האילו מתגברים, מתעצמים והופכים למובחרים במיוחד כשהחגורה מכה בכוס ועל הדגדגן. לא רק הקולות המשתבחים גם הטעם שלה, צעצוע מתוק מלמעלה ועד מטה.
דקות של עונג אחרי, ההפוגה הראשונה מגיעה ואני קם להביא את הגומיה המדוברת. העכוז שלה חוטף, לא קרוב עוד לשיאי עוצמה, אבל הסימנים האדומים בהחלט ישארו לתקופה עליו כשהיא מצייצת איזו חוכמה, המכה הבאה נוחתת בעוצמה מכובדת על כף הרגל שלה, ורצף הקללות שלא מאחר להגיע כולל אנקות כאב ומכות נוספות על הישבן עד שמגיע זמן אוויר.
טעימות, ואצבעות ועכוז שלומד להחדר עבורי, אני מוודא שהיא יודעת להגיד כן, לא , תודה ובבקשה, כמו "בבקשה אל תדחוף לי את האצבע מהתחת לפה", ו"כן, אני רוצה עוד" וכול מיני חוכמות, וסטירות קטנות שמגיעות לתודה, ועוד מילים שהיא בודקת ולומדת להכיר.
חינוך בריטי מנומס או ישראלי חסר מעצורים, המקם הבא הוא חצי מנוחה לי, היא יושבת על רגלי, כוס רותח מהביל על מתחכך בברכי ובירכי, ציצים מהמושלמים שראיתי מציאים את עצמם לטעימה חוזרת ונשנת, פה מתוק, נשיקות וצביטות, סטירות וכשהיא מתקרבת, אני צובט את הדגדגן בעוצמה, יחד עם הפטמות והיא גומרת, וגומרת, ומתפרקת אל תוך החיבוק המחכה.
ענוי הבא, המסטיק, אני לועס אתו בחדווה והיא לא מבינה מה יקרה, עד שאני יורד לה כטעם האקלפטוס והאניס חזק בפי, הצווחות של שורף, מצחיקות אותי, אני עושה לה פו במקום ששורף, והיא רק מקללת יותר משום מה. בפעם הבאה, המחט תהיה מוכנה לשנייה הזה, כי זה היה הזמן המושלם, אבל הפעם אני טועם אותה שוב ושוב עד שהמסטיק מאבד מחודו, והיא די מועלפת שם למעלה.
חיבוק, היא מלטפת אותי ואני מגרגר כחתול מנומנם.
זמן סכין, היא מבועתת, אני מעביר את הסכין על עורה , לוחץ את השפיץ לחלקים מובחרים עושה את דרכי אל מקומות קדושים, כשאני שואל אותה מה מצב הרטיבות היא מזמינה אותי לבדוק, לא ממש היה צריך, כשאני מביא את החוד אל השפתיים ואל הדגדגן קל לראות את מצב הלחות, היא פשוט נוזלת.
זמן כמעט נגמר, אני נרגע לי לאחור, והיא מפליא בעינוג שלי, פרס השולט החרוץ, פסגה נוספת, אני מסיים בשאגה.
מקלחת, יחד, שיחה נעימה, והשיחה בדרך הבייתה, כשאני מבין ששכחתי את המצית, קיוסק זמין, 3 שקלים, ואני מנסה לשחזר את ילדותי ולא מצליח, מה שמצחיק זה שהיא מחסירה אוויר ונשימה גם מהניסיון.
הפעם הבאה, אש!
