סגול, אדום, כתום, כחול, ירוק ושאר הצבעים שעורה רעב אליהם

והבחירה שלה היא למצוא שדה נטוש כדי להיות יחד לבד, איך היא חושבת לעזאזל שזה יגמר? 

היא מוציא אותי מדעתי קצת, לא בצורה הרעה אלא בעיקר מרעב אליה, היא נכנסת לאוטו והאף שלי מתמלא בה ושנייה לפני שאני מבין שמשהן השתנה, אני ער, לא רק מוחית אלא ער פיזית, חיית טרף רעבה, מגורה 0ומטפטף בעצמי).

והימים הם ימי גיימס דין, שבהם מילת ביטחון היא הפיבוט של ההגנה ואנחנו לא במקום של לנהל משא ומתן, כלומר למעט העובדה שהיא מוכנה למסע ואני מוכן למתן בצורה עמוקה של לתת לה. אז כבר באוטו כשהניסיונות שלה למתן אותי מתחילים, אני מחלק לה את מילת הבטחון של הפעם, ומאחר ברכב יפני אנו נוסעים, ומאחר ובאישיות מרשימה אנו עורכים את מילות הבטחון שלנו, ואני נוהג ואין אינטרנט, הוחלט כי שמו של מנכ"ל טויוטה או מזדה חייב להיות לטובת היום משהו הגיוני כמו "אישעםאוטו" ומר אישאימאוטו הפך למילת הבטחון של היום.

וטוב שכך, כי אני לא רואה אותה זוכרת Akio Toyoda,  Masamichi Kogai,  או אולי  Takahiro Hachigo.

ובאוטו שלי, נעשו מעשים, ותאלינדים משתאים אולי צפו, אבל אף יפני לא הרים את ראשו ושאג את שמו.

ואני כבר מתגעגע לעוד.