לפני 10 שנים. יום שני, 2 בנובמבר 2015 בשעה 11:12
"את מחכה לי עם הגב אל הדלת, אני נכנס לאט, את לא מסתובבת.
את שומעת את צעדיי מתקרבים לאט עד שנשימותיי על צווארך ולחישותיי על אוזנייך פוקדות עלייך, מכסה את עינייך.
מצייתת רק לקולי ולמגעי ולומדת מהו כאב ועונג מבלי לראותי, לדעת שיש מי ששולט בך ולעבור לידי מבלי לדעת זאת.
לחיות בסקרנות מתמדת לתמיד.
לקולי תמיד תצייתי.
למגעי תמיד תצייתי."