לפני 9 שנים. 2 בנובמבר 2015 בשעה 14:27
"את על הברכיים בתוך הכלוב חסרת אונים, כואב לך.
את לא צריכה לומר לי אני יודע שכואב לך, אני נותן לך מבט ואת משפילה מבט.
אני יושב ומהרהר בעולמי, המקום הכי טוב שיכול להיות, ואז עולה בראשי התלבטות,
האם להרפות ממך את הכאב או להמשיך הלאה.
אני רואה בעינייך דמעה, קם אלייך ואת משפילה מבט, מושיט יד ומנקה את הדמעה מפרצופך
ואומר... שתי מים מהקערה שנתתי לך ותחליפי את הכאב בעונג, אני מאמין בך."
