לפני 8 שנים. 26 בינואר 2016 בשעה 4:55
דווקא עכשיו כשגשם בחוץ
וקר..
אני נכנסת לקיפאון יצרי.
הבוקר הסגרירי והאפור משפיע על המהות שלי...
הצייתנות והכניעה נכנסים לתרדמה.
התנועות נהפכות לאיטיות יותר, החשיבה קופאת, אני משפשפת את הידיים להתחמם יותר והראש לא עובד באותו השדר...
קר לי ואז אני מבינה שאני רק אשההההה......
שרוצה היום בסך הכל חיבוק!
וחום.
וזהו.
ואת הפנטזיות המחרמנות שלי משאירה לימים ססגוניים יותר.
היום אני לא צייתנית,
רק מיוחדת!