שמש מאירה

כשהבטת בי במבט החודר שלך הרגשתי נתונה תחת מכונת רנטגן.. 

פחדתי שתגלה דברים שאני מתאמצת להסתיר... רציתי להיעלם.. 

אחזתי בכוס התה שלי הבטתי בעיצוב.. הכוס היתה מרובעת מעניינת משהו... עם לימונית ולואיזה.. 

הכוס שלך היתה עגולה, 

מעניין למה לגברים מביאים כוס עגולה ולנשים מרובעת? האם משום שהגברים מעגלים פינות ואינם נושאים באחריות?? 

אמרת כמה משפטים לא כל כך הקשבתי הייתי עסוקה בכוס שלי .. שלך... ובשתיה שהגישו.. 

ביקשת תה נענע מילאו לך את כל הכוס בעלים בקושי נשאר לך תה לשתיה... 

אני חושבת מה הוא יעשה עם העלים.. אולי יאכל אותם בסוף מייאוש?? 

מעניין מה מברכים על עלים?..

אני מקשיבה לך מצליחה להקשיב למרות הכל... 

אני לא יודעת מה צריך להרגיש..

אנחנו מדברים משתפים הזמן עף . 

צריך לשוב לעבודה.. 

אני מרגישה כמו ילדה פחדנית לידך, משרכת את דרכי אחריך ומתיישבת כמו אשה כבדת משקל. 

אני לא נותנת למחשבות שלי להתקדם. 

לא יודעת איך להתנהג.. פשוט חולמת.. בוהה אל מעבר לחלון וחושבת על  העומס שמחכה לי. 

השיגרה  שלי מרגיעה אותי.