שמש מאירה

אני אוהבת לצבוע אותו בצבעים נועזים, כאלו שלא הייתי מעיזה ללבוש... 

לתת לו חופש שילך לאן שיגיע ללא מעצורים, שלא כמו דרכי מלאת המעצורים.

לתת לו טעם של עוד, להיות ללא גבולות, ללא משמעת, לגעת בדמיון המטורף הזה, לטעום ממנו לרחף איתו למקומות אסורים, ולאונן איתו בעיניים עצומות.... 

אבל הכי לא אוהבת

את הרגע שאחרי... 

לפתוח עיניים בהרגשה של "משוחררת..." ולגלות שאני בבית שלי בעצם.. ואין גלים, ואין מרחב...