אתנחתא

ראיתי עכשיו בחורה שדומה למאהב שהיה לי פעם, וקשה לי לא לבטא את ההתרגשות שאני חשה.

משהו בעיניים, בצורה של השפתיים, בחיוך – כל כך מזכיר לי אותו. וV מבלבל כיוון שהיא אישה, זה מבלבל כיון שאני כבר "over him", מזל שהיא לא אחותו או קרובת משפחה שלו (ואולי כן אבל אני לא מכירה אותה).

כשהיא עוברת לידי אני מחייכת אליה כמעט באהבה והיא משיבה לי חיוך מהוסס, מבולבל. היא נראית לי קצת לסבית כי יש לה שיער קצר וגוף קשוח, לבושה בגופיה והולכת עם חברה שנראית לי אינטימית. אבל אולי אלו הן רק הדעות הקדומות שלי.
אני עוקבת אחריה במבטי, אפילו בלי להתבונן במה שאני כותבת. עכשיו הן מתחבקות, הן בטוח לסביות.
החברה מניחה יד על כתפה. גם אני רוצה לעשות את זה, כי היא דומה לו. היא מה שהוא לא יכול היה להיות, הוא לא יכול היה להיות בחורה רכה ואינטימית, וגם לא קשוחה וחייכנית כמוה. אני רוצה להיות איתה, במיטה, מתחתיה, אני רוצה לשלוט בה, להכניע אותה, לזיין אותה בכוח.
הבטן שלי מרשרשת כמו שהיא רשרשה לפני הופעות של אמנים מחו"ל שהערצתי, בציפייה גדולה וסמוקה.

בינתיים היא נעלמה, וגם מעבר לכביש לא ניתן לראות אותה עוד.