1. לא להזמין מוביל שלא הגיע לראות לפני שנתן את הצעת המחיר, אפילו אם הוא נורא נחמד וחבר של אבא.
2. כשהמוביל מודיע אחרי שהעמיס שליש מהדברים שאין לו כוונה לסיים את ההובלה, כי זה יותר מדי, לתת לאבא לדבר איתו.
3. להתכונן נפשית שכשאורזים שתי דירות בארגזים ומביאים את כל הארגזים לדירה אחת, זה יוצא ממש צפוף.
4. לא להאמין למה שמספרים על קשיי הסתגלות של חתולים. היחיד שישן בינתיים מספיק ודי בנחת, זה החתול.
5. לצפות מראש שהשיפוץ יקח יתר זמן ממה שהובטח, שסימני הנזילה יופיעו שוב למרות שבדירה מעל אמרו שזה כבר יבש מזמן ושהצבעי אומר שהשתמש בחומר הכי טוב שיש, שבעל הבית של הדירה החדשה יהיה בחופשת סקי בדיוק כשצריך אותו, שבעל הבית של הדירה הישנה יחשוף את פרצופו הביריוני האמיתי, שההורים יעזרו לארוז אבל שאשלם על כך בהאזנה להרצאות מתמשכות על סדר וניקיון.
6. לארוז כמה נורות במקום שיודעים איפה הוא ואפשר להגיע אליו. אחרת את פורקת בחושך או לאור נרות עד שאת פותחת ארגז שכתוב עליו "מודם" ומגלה בפנים (הללויוה!) שתי נורות 75 וואט, קטנות, ויהי אור.
7. לא לעבור דירה. אף פעם. לעולם. מה יש? להתחפר בחורבה שאת נמצאת בה, להפוך את הספרים לקירות לבונקר, להניח לחשבון הבנק להיכנס למינוס בגלל שכר דירה בלתי אפשרי וחשבונות חשמל לא הגיוניים, ולצאת רק כשבן-הזוג הופך למיליונר.
8. אם כבר עוברים דירה, אז יחד עם אהובי.
לפני 16 שנים. 9 במרץ 2008 בשעה 12:52
