אתנחתא

על זה שאת, יקירתי, החצופה בבנות-זנונים,
ומחפשת לך דפיקה בכל פ??נ??ה מן הפ??נו?ת,
על זה שצמד ירכ?יך? בלי בושה מ?ז?מ??נו?ת
ובעד הלחם הנפרש כל חסד?י?ך? נתונים,

על זה ששני פ??ל?ח?י ש??ת?ך תמיד תמיד רעבתנים
לזיונים כדרך טבע, ובעת אין נ?ת??נו?ת
אותן ביצי הנואפים המ?ד?ל?ד??ל?ים, המ?ז?י??נו?ת,
תבני לך זין מאכותי, ביד לש?בוע זיונים -

כל זה אינו אלא כבוד. כבוד הוא וגבורה
להיות חמה, חסרת-בושה, ת??א?ו?ת?נ?ית ו?מ?ג?ר?ה,
להיות זונה ובית-זונות לכל עובר ושב.

כל זה הריהו מטבעך, וא?נ?כ?י מ?ח?ל?ן-ס?ל?ח?ן;
אבל לפתוח אחוריך לסו?ד?ם-הופך-ש?ל?ח?ן -
ה?ה?, בחיי! ש??כ??ה אחיה! זה מעשה נתעב...