לפני 19 שנים. 27 בנובמבר 2004 בשעה 22:37
1. אני יודע, אהובות: עכשיו נושר שערי בשל חיי הפרואים, עלי לשכב על אבנים. אתן רואות אותי שותה את הש??כ?ר הזול, אני יוצא ע?ר?ם ברוח.
2. אבל היה זמן, אהובות, כשהייתי נקי.
3. אשה היתה לי, חזקה ממני, כמו שעשב חזק מן השור: מתרומם מחדש.
4. היא ראתני שהייתי רע, ואהבה אותי.
5. היא לא שאלה לאן הלכה הדרך שהיתה דרכה, אולי הלכה לאיבוד. כשנתנה לי את גופה אמרה: זה הכל. וגופה היה לגופי.
6. עכשיו איננה עוד בשום מקום, נעלמה כמו ענן שהמטיר, נתי לה ללכת ונשרה לאיבוד, כי זו היתה דרכה.
7. אבל בלילה, לעיתים, כשאתן רואות אותי שותה, אני רואה את פניה, חיוורות ברוח, חזקות ומופנות כלפי, ואני משתחווה ברוח.