שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

FANTAS84חשבון מאומת

שם זמני

לפני 9 חודשים. יום שני, 21 באפריל 2025 בשעה 23:46

זה התחיל ממבט אחד שהבחנתי בו מעבר לכוס הקוניאק שהחזקתי בבר החשוך. הילדה שלי, ישובה לצידי, העיניים שלה סורקות באיטיות את החלל כאילו מחפשת טרף חדש. לפתע, עיניה נעצרו על דמות אחת, קטנה, כמעט נערית, בשיער גולש וחיוך מתגרה. משהו השתנה בפנים של הקטנה שלי באותו הרגע, חיוך קטן ומסוכן התפשט על שפתיה.

״את מכירה אותה?״ שאלתי בשקט, מסוקרן מהתגובה שלה. היא הנהנה קלות, עיניה נעולות על המטרה. ״כן, היינו יחד בצבא. תמיד חשבתי איך היא תהיה במיטה.״

צחקתי, מופתע מהישירות שלה. ״אז למה את מחכה? לכי תביאי לנו אותה.״

היא שלחה לעברי מבט קצר, ממזרי, התרוממה בביטחון ופסעה לעבר הילדונת, מותירה אותי צופה בדריכות. ניהלתי מעקב מתוח אחר השיחה, ראיתי איך המבטים ביניהן הופכים אינטימיים יותר, הידיים שלה מחליקות על הזרוע של הגורה, אצבעותיה מתגרות, מציעות, לוחשות הזמנה ללא מילים. הן צחקו, ואז הגורה העיפה בי מבט חטוף, מתלבט, סקרן, כמעט מובס.

כעבור כמה דקות הן פסעו יחד אל השולחן שלנו. ״זאת ליה,״ אמרה הקטנה שלי בגאווה, ידיה מלטפות את כתפה החשופה של הילדה שהסמיקה קלות. ליה חייכה אליי במבוכה מתוקה, עיניה הגדולות נוצצות בסקרנות מהולה בפחד.

״ברוכה הבאה, ליה,״ אמרתי לה, קולי עמוק, מרגיע, סמכותי. היא צחקה בעצבנות קלה, מבינה בדיוק למה התכוונתי.


כשהגענו הביתה, המתח כבר שרף את האוויר. הקטנה שלי משכה את ליה אליה, לוכדת את שפתיה בעוצמה מול עיניי, ידיה אוחזות בפניה ברעבתנות חסרת בושה. ליה נכנעה לנשיקה מיד, גופה מתרכך בין ידיה, נושמת בכבדות. הקטנה שלי עצרה לרגע, נועצת בי מבט מתגרה, כמעט מתריס.

״היא מוצאת חן בעיניך?״ שאלה אותי בלחש, עיניה אפלות מתשוקה וקנאה גם יחד.

״מאוד,״ אמרתי לה. ״עכשיו תראי לי איך את מטפלת בה.״

היא חייכה, ידיה מחליקות מתחת לחולצה של ליה, חושפות את שדיה הקטנים והמוצקים. ראיתי את הנשימות של ליה מתקצרות כששפתיה של הקטנה שלי כיסו את הפטמות שלה, מוצצות אותן באגרסיביות מתוקה. ליה גנחה, נבוכה ומחרומנת, אצבעותיה אוחזות בשיער שלה, נמסה בין שפתיה.

״קחי אותה לחדר,״ אמרתי, קולי לא מותיר מקום לוויכוח. ״אני מצטרף.״


בחדר השינה, הקטנה שלי כבר השכיבה את ליה על המיטה, העירום של שתיהן חשוף, העור הצעיר והחלק מבריק מזיעה עדינה. היא העבירה אצבעות ארוכות לאורך גופה של ליה, מפשקת את רגליה בעדינות ואז בתוקפנות פתאומית, הלשון שלה נוגעת בשפתיים הרטובות של הכוס הקטן והוורוד שלה. ליה נאנחה בקול מתוק, מפוחד אך מתמסר.

עמדתי ליד המיטה, פותח את המכנסיים שלי, הזין שלי כבר קשה וכבד. הקטנה שלי העיפה מבט אחורה, עיניה נדלקו בחרמנות כשראתה אותי כך. היא זחלה אליי על ארבע, שפתיה נצמדות לזין שלי, פותחת את הפה שלה לרווחה, מוצצת אותו בכוח, הרוק שלה נוזל על הסנטר ועל החזה הקטן שלה. ליה הביטה בנו בסקרנות מבוהלת, ידיה משחקות בכוס שלה באופן אינסטינקטיבי.

״עכשיו תזיין אותה,״ לחשה לי הקטנה שלי באוזן, קולה רועד מקנאה וחרמנות מעורבבות יחד. ״אבל אני רוצה שתסתכל עליי כשאתה מזיין אותה.״

העברתי את הקטנה שלי הצידה, אוחז בליה בירכיים הדקיקות שלה, מושך אותה אליי באיטיות מחושבת. היא הייתה קטנה, צרה, והזין שלי נכנס לתוכה לאט, סנטימטר אחר סנטימטר, מותח אותה וממלא אותה. היא צרחה בקול מתוק, כמעט מכאיב, נאחזת בסדינים. כל תנועה שלי גרמה לה להיאנח, הגוף שלה רעד סביבי.

״את אוהבת לראות אותי מזיין אותה, נכון?״ אמרתי לקטנה שלי, עיניי נעוצות בה, חודרות, תובעות. היא הנהנה, נשימותיה קצרות, חזה עולה ויורד במהירות. ״את יודעת שהיא הגורה שלך, אבל את הגורה שלי,״ אמרתי לה בקול תקיף, חד.

הקטנה שלי נשכבה לידה, אצבעותיה מלטפות את הכוס של ליה בזמן שאני מזיין אותה בכוח הולך וגובר. ליה גמרה מהר, גופה מתכווץ סביבי, צועקת בלי שליטה. ברגע האחרון, יצאתי ממנה, גומר על הכוס שלה, על הירכיים, הזרע נוזל ממנה ומתערבב במיצים שלה. הקטנה שלי הביטה בזה בהערצה, מעבירה אצבעות על השפיך ומלקקת אותו, מראה לי כמה היא רוצה לרצות אותי.


מאוחר יותר, כשהן ביקשו להמשיך לבד, יצאתי לסלון. הדלת נטרקה קלות מאחוריי, והשקט של הדירה התמלא מיד בקולות רטובים, בגניחות שקטות, בהצלפות עדינות שידעתי בדיוק מי נותנת למי. שמעתי את הלחש של הקטנה שלי, קול צרוד ומלא תשוקה, ואת האנחות העדינות של ליה שנכנעת לה לגמרי.

יכולתי לדמיין אותן במדויק—הקטנה שלי, עם העיניים הבוערות מקנאה ותשוקה, מעבירה את הגורה הקטנה והמתוקה הזאת מבחן של כניעה מוחלטת, מוכיחה לה, אבל גם לעצמה, שהיא זו שבשליטה, שהיא שלי, ושהגורה החדשה היא רק הצעצוע שלנו.

נשענתי לאחור על הספה, מחייך לעצמי, שומע את ליה מגיעה לעוד שיא אחד, ואחריו עוד אחד, כל צעקה מתוקה יותר מקודמתה, מרגיש איך החרמנות ממלאת את הדירה כולה.

הן בדיוק איך שרציתי אותן - קטנות, מתוקות, סוטות, ושלי לגמרי.

הן יצאו מהחדר בשקט, עיניהן נוצצות מתשישות וסיפוק, ניגשות אליי ומתכרבלות לתוך החיבוק שלי, כל אחת מצד אחר. ליטפתי את הגב של הגורה, מרגיש את הגוף הקטן שלה רועד בעדינות תחת אצבעותיי, בזמן שהקטנה שלי הניחה את ראשה על חזי, נשימותיה נרגעות לאט. נשקתי למצח של שתיהן, מחייך בשקט כשאמרתי להן, "הייתן מושלמות, הילדות הכי מתוקות ופרועות שאפשר לבקש. אני גאה בכן." שתיהן ציחקקו קלות, מתמסרות לליטופים שלי, למגע הרך אחרי הטירוף, לרגע השקט הזה שבו הן היו שלי, בטוחות, נאהבות, מוגנות.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י