שם זמני

שבת בלילה. חזרתי משם. כותב הכל מהר כדי לא לשכוח כלום :)

זאת הפעם השלישית שלי עם הדס והבן זוג שלה. בתגית הדס תכלו לקרוא על הפעם הראשונה והשניה. 

---

היא שלחה הודעה בלי אף סימן פיסוק

"אני לא מתביישת

אני רוצה שתזהם אותי"

ואחריה עוד אחת עם נקודה.

"קראתי את מה שעשית לאחרות.

ואני לא מצליחה לחשוב על כלום חוץ מזה."

ואז שקט של יום שלם.

ורק בלילה

"הוא לא ביקש.

אני ביקשתי.

והוא… מקשיב.

כמו תמיד.

אבל הפעם – הוא לא רק ישמע."

"הוא יראה אותי משתנה.

ולא יוכל להחזיר אותי למה שהייתי לפני."

.

כשהגעתי לקומה הרביעית הוא פתח.

לא לחץ יד

לא חייך

רק אמר

“היא לא הלכה לשירותים מהבוקר.

אבל לפני שעה…

ברח לה קצת”

הקול שלו רעד כשהמשיך

“והיא הסתכלה עליי ואמרה

‘זה לא בשבילך’”

הוא הוסיף.

“אני נשאר

אבל אני לא שואל כלום”

“ואני לא יודע אם אני מוכן

אבל אולי זה לא משנה”

.

הדס לא חיכתה לי בכניסה.

היא הייתה בחדר.

גופיית סבא אפורה

תחתון כותנה לבן ישן לח מעט

היא עמדה בפישוק קל מול המראה.

לא בשביל לראות את עצמה

כדי להרגיש נראית

על הבד הלבן

כתם קטן עגול.

לא גמור

אבל לא ניתן להכחשה

והקול כמו מפל נפתח צלול מדוד משתחרר על בד כותנה שמתחיל להיספג בשתיקה.

היא שמעה אותי נכנס.

אבל לא הסתובבה

רק אמרה

“תראה”

“זה קרה כשחשבתי עליך”

“על מה שאתה הולך לעשות לי”

“והגוף שלי קפץ.

והוא ראה

ולא עשה כלום”

.

היא הסתובבה בעיניים פקוחות מדי.

“אני לא בטוחה שאני לא מפחדת” היא לחשה

“אבל אני יודעת שאני לא יכולה לא לדעת איך זה מרגיש”

“אם אני בוכה

אל תנגב

תישאר”

הוא עמד בפתח.

ידיים בכיסים

המבט שלו לא עליה

עליי

ועל הזין שלי

שכבר עמד.

יותר מדי

והיא ראתה

והוא ראה

והוא לא הסיט את המבט.

אפילו לא לשנייה

ואף אחד לא אמר כלום.

.

“אני לא רוצה להתחיל בתנוחה” היא אמרה.

“אני רוצה שתראה אותי מחזיקה

ואז מאבדת”

היא התיישבה על הרצפה רגליים פסוקות.

הבטן שלה מתוחה

העור מעקצץ

היא הניחה שתי אצבעות בין הרגליים.

ולחשה

“זה בוער

אני מפחדת

אבל גם… סקרנית”

“זה כמו להחזיק סוד בתוך הגוף.

והוא כבר דולף”

ואז נזל לה.

לא שתן שלם

רק טפטוף

נחל קטן של עצירה שלא הצליחה.

הוא ירד מהשפתיים שלה כמו הודאה.

היא לא הרימה מבט רק נשמה.

ואני הרגשתי את הבטן שלי מתהדקת.

והיא נבהלה.

נאנחה

הורידה מבט

“אני לא יודעת אם זה הרגע” היא לחשה

“או הפנטזיה שלך בתוכי”

.

הוא צעד צעד קדימה.

היד שלו על המכנס

לא לגעת רק לוודא שעדיין שם

והעיניים שלו על הזין שלי.

ואני יודע שהוא תוהה

איך גבר אחר עומד ככה

מול מישהי שהוא אהב.

ואני עומד.

חזק מדי.

כל כך

שאני לא מצליח להשתין.

והראש של הזין שלי כואב.

השריר סגור.

הגוף רוצה לשחרר אבל הוא גם רוצה להחזיק.

והיא מבינה את זה לפניי.

והיא יודעת.

“תן לי רגע” היא אומרת

“אני אלמד אותך לשחרר”

“אני כבר לא מפחדת.

אתה כן?”

.

היא יורדת על הברכיים.

בלי תנוחה

בלי הנחיה

הראש שלה מונמך

הגב מקומר.

אני מצליח להתחיל.

טיפה.

ואז זרם.

הוא פוגע לה בגב.

נוזל בין השכמות

על העורף.

היא נאנחה.

“עכשיו על החזה.

אני רוצה שהוא יראה איך זה מחליק ממני

לפני שזה נכנס”

השתן יורד לפטמות.

היא לוחצת עליהן קלות

מערבבת את החום עם עצמה.

.

היא מסתובבת.

מסתכלת לי בעיניים.

עיניים מבריקות

פחד ואמון.

“אם אתה יכול תכוון לפנים.

אם לא תן לזה לגעת בלב שלי”

“אני פותחת” היא אומרת

“אבל אתה לא עוצר”

אני מכוון לפה.

והזרם נכנס.

חלק לתוך הלשון

חלק נוזל לצוואר

לחזה.

היא בולעת.

ואז משתנקת

שוב בולעת.

ואז היא צוחקת צחוק קצר גולמי.

ואז בוכה.

כי הצחוק הזה בא ממקום שנשבר.

“אני לא יודעת אם זה גועל

או שחרור” היא לוחשת

“אבל אני לא רוצה שתעצור”

.

“תיכנס” היא מבקשת.

“עכשיו

עמוק

וכשאני גומרת אני גם יוצאת”

היא עולה עליי.

מחזיקה אותי ביד

נושמת.

היא מתיישבת.

והשתן שלה יוצא עליי

מבפנים

בתוכה.

הגוף שלה רועד.

לא בצמרמורת

ברעידת עומק.

שלב אחרי שלב.

הוא עומד.

צופה

ולא יודע איך לעבד את מה שהוא רואה.

והיא פותחת עיניים רטובות מביטה בו ולוחשת.

“אתה רואה אותי ככה.

ואני לא נעלמת”

.

ואז היא מתרוממת.

“עכשיו תורי”

“תשכב.

אני רוצה שתדע איך זה מרגיש

לקבל מישהי

בלי פילטר

בלי שליטה

בלי כיסוי עיניים”

היא כורעת מעליי.

ומשתינה.

ישר עליי.

לטבור

לחזה

לפנים.

אני עוצם עיניים.

רק לשניה

והיא אומרת.

“אל תברח.

תחזיק אותי

גם כשאני לא מחזיקה את עצמי”

.

היא עוצרת.

נושמת.

שמה את כף היד שלי פתוחה על הבטן.

ואומרת

‘אל תזיז אותה’

ואז משתינה אל תוך כף היד שלי.

כמה טיפות.

חמות

קצרות

שקטות.

“כדי שתיקח אותי איתך.

בלי מקלחת”

.

אחר כך

היא לא קמה להתקלח.

לא שואלת אם זה היה מוגזם

לא שואלת מה יקרה עכשיו.

היא רק שוכבת.

עליי.

והשיער שלה דבוק לצוואר.

והריח שלנו

של זרע שתן זיעה אמת.

ואומרת

“תן לי את הריח שלך.

עוד קצת

עד שארגיש שהוא שלי”

.

והוא ניגש.

ולא שואל

לא דורש

רק מניח את הראש על הירך שלה.

וכולנו שותקים.

שלושה גופים.

ריח של שתן זיעה אהבה קנאה שחרור.

והיא אומרת.

“אתה הרקת אותי.

אבל אני לא התרוקנתי

אני רק…

חזרתי לעצמי”

“ועכשיו כשאני לא נקייה

אני שלך יותר  אבל גם יותר שלו משהייתי אי פעם”

מי שקורא/ת אצלי מכירה את לירון (הנה, כאן בתגית כל החוויות איתה. אתם תתאהבו. מבטיח) . היא לא עוד אחת.

פעם עזרתי לה לגלח את הכוס, פעם ירדתי לה כשהיא לא היתה אחרי מקלחת, ובפעם אחרת היא באה לספר לי איך מישהו ביקש ממנה להשפריץ ולא הצליחה, אז לימדתי אותה איך להשפריץ.. וגם שזה לא מגיע לכל אחד.

כדאי לחזור קצת אחורה, לצהרי שישי בקיץ האחרון, שלירון נכנסה לחיי ואני נכנסתי לחייה, אבל לא רק לשם.

===

ראיתי אותה מתמתחת ליד הספסל

לא במכון לא בהקשר מיני סתם באקראי כשעברתי והיא בדיוק סיימה לרוץ

החולצה שלה הייתה ספוגת זיעה החזייה מתחתיה בקושי הסתירה את קווי הפטמות

היא לא הסתכלה עליי

לא חיפשה מבט

רק הייתה שם כמו שמים אחרי גשם ראשון לא מבריקה אלא פשוט נושמת

עמד לי

כמו שמזדקף משהו פנימי כשאתה רואה אישה שלא יודעת שהיא מרגשת

בת 22 אולי 23

שיער חום כהה גלי אסוף בקשר חפוז

עור לבן כמו דף ריק מוכן להיכתב עליו

ירכיים עבות ברכיים פשוקות קצת מדי לתנועת מתיחה פשוטה

והכוס שלה שרטט את עצמו דרך הבד כאילו ביקש שיראו אותו

השפתיים בלטו רכות

סגורות אבל שם

ותנועה של מישהי שלא למדה להחביא את עצמה

היא חייכה אל מישהי ליד ואז שלחה מבט אחד אליי

בלי לבדוק

בלי לשדר

מבט של מי שראתה אותך מזמן

ואז פשוט אמרתי את זה

בלי פילטר בלי שיקול דעת

"בא לי שתהיי התינוקת שלי"

העיניים שלה קפאו לשנייה ואז ברקו

היא לא חייכה מהפנים

היא חייכה מהרחם

לא ניגשה

לא ברחה

רק ענתה

"לא יודעים ככה לפתוח דלתות"

ואני אמרתי בלי לחשוב

"לא רציתי לפתוח רציתי להיכנס דרכך"

משהו שם נשבר

משהו נשאר פתוח

החלפנו טלפונים

בערב היא כתבה לי

"אני באה

לא כי אתה רוצה

כי הגוף שלי עדיין שם"

היא הגיעה עם תיק קטן

בלי איפור בלי מקלחת עם בושם חצי נעלם ומכנס קצר מדי ללילה

נעמדה בדלת

לא שאלה אם מותר

אמרה

"אני מפחדת

אבל אני לא בורחת"

שמתי את היד שלי על הבטן שלה לא למגע אלא לאישור

והיא סגרה עיניים

נשענה קדימה

נתנה לי לנשום אותה לא מהצוואר אלא מהמרחב

היא הורידה את החולצה

לאט

כמו מישהי שלא מתפשטת אלא משילה שכבות שלא שייכות לה

מתחת היה סטרפלס קטן ורך שהחזיק שדיים קטנים ומתוקים

הפטמות שלה עמדו דרך הבד כאילו קראו לי בשם

היא חייכה במבוכה ואמרה

"זה כל הציצי שיש לי אבל הם מתרגשים בשבילי"

עמדה מולי שיער חום פרוע עיניים שואלות בלי מילים

המבט שלה ירד

היא ראתה את התפיחה

הבטן שלה קפאה לרגע ואז היא פשוט שלחה יד

פתחה את המכנסיים שלי בשקט

הזין שלי נפל קדימה כבד חי

העיניים שלה נפערו

לא בפחד בהלם יפה

היא אחזה בו בעדינות רק את הראש

"זה אמיתי" לחשה

והניחה אותו על הבטן שלי כמו לבדוק עד איפה הוא מגיע

היא לא אמרה כלום

אבל הגוף שלה שידר הכל

"אני לא יודעת אם אני מוכנה לזין בגודל שלך" היא לחשה

"אף פעם לא גמרתי מחדירה
אולי הם פשוט היו קטנים
שלך פי שתיים מהכי גדול שהיה לי"
היא נשכה שפתיים
"וזה גם מה שמפחיד"
חייכתי
"זה קובע
אבל לא קובע"
נשקתי לה במצח
והיא עצמה עיניים
"לא ציפיתי שזה יהיה כזה רך"

הנחתי את האצבע שלי על שפתיה לא לסתום אלא להרגיע

"אני לא בא להיכנס

אני בא ללמוד אותך"

"אפשר לטעום" היא לחשה

כרעה ברך פתחה את הפה והכניסה את הזין שלי לאט

הראש עבר את השפתיים ואז הגרון שלה נסגר

רפלקס קל

היא נעצרה

הסתכלה עליי מלמטה מבקשת זמן

החזקתי לה בעורף לא כדי לכוון כדי ללטף

להישאר

היא ניסה שוב העבירה אותו עוד טיפה פנימה

הרוק נזל מזווית הפה

היא עצרה שלחה מבט מופתע מעלה ולחשה בקושי

"הוא נהיה עוד יותר קשה עכשיו"

היא הרגישה את הפולס את ההתעבות

היה בזה משהו שגרם לה כמעט לצחקק

כמו ילדה שמבינה שמה שהיא מחזיקה ביד משתנה בזמן אמת

היא גנחה חצי נחנקת ונשארה

העיניים שלה דמעו

ניגבתי לה דמעה אחת עם אגודל והיא חייכה

אז שלפה אותו החוצה

נשקה לקצה

"זה הרבה

אבל זה טעים לי"

טיפות רוק נזלו לה על הסנטר

ניגבתי אותן באצבע

שמתי את האצבע בפה שלי

"גם הרוק שלך נעים

והוא טעים לי

והפה שלך מקסים"

היא קפאה לשנייה

ואז חייכה

"עוד אף אחד לא אמר לי דבר כזה"

לפני שלקחתי אותה למיטה התכופפתי ונשקתי לה בטוסיק דרך הג׳ינס הקצר

והיא קפצה חצי גיחוך חצי פליאה

"מה זה היה" היא לחשה בצחקוק

אבל לא התרחקה רק פשקה רגל אחת חצי סנטימטר כאילו במקרה

הטוסיק שלה היה יפה מדי בשביל לגעת בו מיד

באבל באט של ילדה אישה כזה מתוק ושובב ומעוצב כמו שאי אפשר ללמד את הגוף להיות

כל תנועה שלה כאילו אמרה תסתכל אבל אל תגזים

אז נשקתי שוב הפעם טיפה יותר קרוב לקצה הג׳ינס

והיא נשכה שפתיים ואמרה כמעט בלחישה

"אני לא רגילה שמנשקים אותי שם קודם זה מוזר וזה נעים וזה מוזר"

ואז הביטה בי פתאום כמו ילדה שתפסה את עצמה מתרגשת מיותר מדי

אז לקחתי אותה בשקט אל המיטה

השכבתי אותה על הגב והנחתי כרית מתחת לאגן

לא מיד פתחתי כלום קודם נישקתי את הירכיים שלה בעדינות

העור שלה היה חמים והתחכך בי קלות

היא גיחכה שוב ואמרה בקול מתוק

"זה חמוד אתה יודע זה חמוד מדי בשביל להיות מיני אבל זה איכשהו גם כן"

ואז הסתכלה בתקרה כאילו לא נעים לה שהיא ככה דבילית ופתוחה ולבושה מדי

רק אז שלחתי יד וליטפתי את קו הגומי של הג׳ינס

היא הנהנה בקושי

ואמרה בלחישה כאילו מישהו עלול לשמוע

"זה בסדר תפשיט אותי אבל תעשה את זה כאילו אתה מגלה אותי לא כאילו אתה מקלף"

אז לא משכתי רק גלשתי איתו לאט

גם את הג׳ינס גם את החוטיני הסגול הזה שהיא שכחה שמה עליו ציור קטן של חמסה

והיא נשארה שם כולה פתוחה חצי מתביישת חצי מסוקרנת שלמה כמו ילדה שמזמינה מישהו לראות לה את המקומות הכי לא מסודרים ולהגיד שזה יפה

"אני אגע קודם

בלי לחדור

רק שפת גוף"

יד אחת על הירך

השנייה בין הרגליים מחליקה על שפתיים חמות חצי רטובות חצי מתוחות

היא רעדה

אמרה

"אני צריכה לדעת שאתה לא מנסה להיכנס אליי לפני שאני בפנים"

"אני לא נכנס

אני מחכה שתיפתחי אליי מבפנים החוצה"

ואז ירדתי לה

לא במהירות

קודם נשכבתי לצידה שלחתי לשון רכה מהירך אל פנים הירך

שאפתי את הריח שלה כמו שמריחים ספר ישן

היא הייתה נקייה אבל לא מנוטרלת

היה לזה טעם של גוף של זיעה יבשה של נוזלים שצברו אמת

היא נאנחה כשהנחתי את השפתיים שלי על הדגדגן

אמרה

"אני לא יודעת אם אני מוכנה

אבל הלשון שלך שואלת אחרת"

המשכתי

במעגלים קטנים

עם קצב לא שגרתי

החזקתי לה את הבטן ביד שמאל

והרגשתי איך היא נעשית קלה

היא פתחה את הרגליים לא מתוך צורך פיזי אלא מתוך אמון

"אני מרגישה שאני עומדת לגמור" היא לחשה

"לא כי אתה טוב בזה

כי אני לא פוחדת"

היא גמרה בפה שלי

בפעם הראשונה מבלי לשאול אם זה יפה אם זה רטוב מדי אם זה ראוי

רק שחררה

והנחתי לה לשקוע

כשהרגשתי שהכּוּס שלה מזמין לא לכניסה אלא להתמסרות

ביקשתי ממנה לשכב על הצד

התחלנו ב spooning

אני מאחור הזין שלי בין פלחי הישבן שלה

היא נשענה עליי הגב שלה לחזה שלי

החזקתי אותה

רק כך

לא חדרתי

רק נשמנו

אמרתי

"אני פה

גם אם לא תכניסי אותי לעולם אני כבר נכנסתי"

והיא ענתה

"אבל אני רוצה

רק שלא יכאיב"

"תנשמי

אני אכנס רק כשאת תובילי"

הנחתי אותה על הגב והנחתי כרית מתחת לאגן

זו הייתה תנוחת tight missionary

היא שמרה את הרגליים סגורות

ואני חדרתי רק בין ירכיה בעדינות כשהן עדיין סגורות למחצה

זה הגביל את העומק וזה היה טוב

"ככה מרגיש שאתה לא מנסה לחדור אותי

אתה פשוט מתארח"

"אם מרגיש יותר מדי תלחשי"

"אני בודקת אם אני עדיין שם"

נשארתי

קפוא

זקור אבל עדין

היא הניחה את הידיים על הכתפיים שלי

"אני רוצה להרגיש שאתה איתי גם אם תצטרך לעצור"

"אני לא בא לחדור

אני בא להישאר"

אחר כך שכבתי על הגב

היא באה מעליי

Vulva on top

היא רכבה אבל רק עד איפה שיכלה

לא בכוח

בשליטה

היא לחצה את עצמה פנימה ואז חזרה לאחור

סיבובים קטנים

היא גנחה

אמרה

"אני לא מאמינה שאני עושה את זה"

ועניתי

"זה הגוף שלך

אני רק האורח שנשאר עד הסוף"

"אני מרגישה לחץ

כמו כשעומד לי פיפי

אבל עמוק יותר

מבפנים"

"זה זה" אמרתי

"את מתמלאת בעצמך

אל תעצרי"

היא רעדה

ואז אמרה

"זה מתחיל לזרום

אני לא שולטת בזה"

"אל תשלטי

תרשי"

היא נפתחה כמו סכר

רטיבות שטפה את האגן

השפרצה ראשונה

היא נבהלה

אבל לא סגרה

"זה אני" שאלה

"זה את" עניתי

"וזה יפה"

היא הייתה עדיין מעליי

רוכבת לאט

הכוס שלה חיבק אותי במעגלים

לא אחיד

לא צפוי

גלים קטנים של התכווצויות

רכות בהתחלה

ואז חדות כמו תפיסת יד של מישהי שלא רוצה לשחרר

היא עצמה עיניים

ולא דיברה

אבל כל הגוף שלה אמר לי להישאר

הקירות הפנימיים שלה התהדקו סביבי כמו פעימות

והחיכוך לא בא מתנועה

הוא בא ממנה

מהלחץ

מהזרמים שעברו לה דרך הבטן למפשעה והחוצה

כל התכווצות שלה הרגישה לי כמו קריאה

החיכוך היה שונה

יותר עמוק

יותר קרוב

הראש שלי היה בדיוק מול הקיר הקדמי שלה

המקום הרגיש

זה שעד עכשיו פחדה ממנו

אבל עכשיו הוא פשוט החזיק אותי שם

בלי מילה

בלי פחד

היא גנחה

אבל לא כמו קודם

לא גניחה של גמירה

אלא של מגע

כמעט בכי קטן בתוך צליל של חיה שמצאה שקט

וזה מה ששבר אותי

הרגשתי את הזין שלי נמתח בתוכה עד הקצה

את הראש לוחץ על הנקודה הכי רגישה שם למעלה

ולמרות שהתאפקתי כל הזמן

הגל שלה לא הפסיק

הוא סחף גם אותי

הכנסתי אותה עד הסוף

נתקעתי שם

ונשארתי

ואמרתי לה רק

"אני לא יכול יותר"

והיא לחשה

"תגמור בתוכי

אני איתך"

וזה פשוט קרה

הגוף שלי התפרק לתוכה בפעימות ארוכות

נשפך לתוך החום שלה

והיא בדיוק אז התכווצה שוב

חד

עמוק

וכשגמרתי

היא רעדה עליי

והניחה את המצח שלה על שלי

ולחשה

"אני מרגישה אותך בכל מקום"

ואני הרגשתי שהיא צודקת

הרגשתי את עצמי בתוכה

לא רק בזרע

בכל דבר שהייתי

היא נשארה רוכבת עליי רכה רטובה מלאה בי
שום דבר בה לא ניסה לזוז
אבל הכוס שלה עוד התכווץ סביבי כמו גל שני שלא מבקש רשות
הרגשתי אותה גולשת שוב
והיא חייכה עייפה
"אתה עדיין קשה
איך זה אפשרי"
"את בפנים
זה הגוף שלך שמחזיק אותי"
היא התכופפה
נשקה לי בצוואר
ואז לחשה
"אני רוצה לטעום"
ירדה
לקחה אותי לפה
הזרע שלה עדיין עליה
הרוק שלה כבר שם
היא סגרה שפתיים סביבי
עיניים עצומות
ונשפה
"אני מרגישה אותנו
זה לא טעם
זה זיכרון"
אמרתי
"אני רוצה אותך על הלשון שלי עכשיו
ביחד
בלי לחשוב
רק להיות"
היא נשכבה מעליי
הפוך
ירך לפה
פה לזין
69 איטי שקט עמוק
נשימות מתחלפות
ליקוקים שקטים
נשיכות רכות
עד שהיא רעדה שוב
ואמרה לתוך הירך שלי בלי קול
"אני רכה עכשיו
תכנס בי שוב
אבל תן לי לא לזוז
תן לי רק להיות"

אחר כך תנוחת sleeping dog

היא שכבה על הבטן רגליים ישרות

אני מעליה לאט

החיכוך לא עמוק

אבל הגוף שלה הרגיש כל תנועה כאילו היא חלום שמתפרק לאט לאט

"אל תמהר" היא אמרה

"אני מרגישה אותך יותר כשאתה כמעט לא שם"

וזה בדיוק מה שעשיתי

תנועה עדינה

דחיפה איטית

ידיים על הגב שלה

הגוף שלה נמס כמו שמיכה בשמש

כששכבנו אחר כך אני על הגב היא חצי עליי רגל אחת בין שלי

היא לחשה

"הפחד שלי היה מהאורך מהרוחב מהכאב

אבל אתה הראית לי שהכּוּס שלי לא נועד להתאים לך

הוא נועד להכיר אותי איתך"

רגע לפני שנרגענו לגמרי ניסינו עוד משהו כמעט משחקי

שכבנו הפוך גוף אל גוף אבל בכיוונים מנוגדים ראש לרגליים בתנוחת butt to butt

והיא צחקה מיד כשהרגישה את הישבן שלי נלחץ בשלה

"יש לך טוסיק קשיח אתה יודע" היא אמרה בלחישה גאה כאילו חשפה סוד

"אתה כמו אפרסק סגור ואני כמו לחמנייה מתוקה"

אמרתי לה שהיא יותר כמו ענן מתחת לשמיכה

והיא ענתה "אבל כזה שמוריד גשם כשמלטפים אותו נכון"

הזין שלי החליק בזווית שמנעה חדירה אבל יצרה חיכוך רך כזה בין פלחי הישבן שלה

ואני רק שמרתי את התנועה הקטנה הזו והלב שלי הרגיש איך הצחוק שעלה פתאום משנינו מנקה את שאריות הפחד האחרונות

היא אמרה "ככה אני רוצה להרגיש איתך תמיד כאילו גם הכוס שלי וגם התחת שלי יכולים להיות מצחיקים לפעמים לא רק דרמטיים"

בחדר עלה ריח מתוק וחריף של מין אמיתי לא בושם יוקרתי אלא מין שהתבשל על אש נמוכה שעות של גוף נוזלים שמרטיבים שמיכה בלי להתנצל

היא הריחה את עצמה באוויר וחייכה

"אני מריחה אותי ואני מרגישה אהובה"

ואמרתי לה שאני מריח אותה ואני מרגיש בבית

וזה היה רגע קטן כמעט שום דבר כמעט סתם תנוחה אבל הוא היה כל מה שהיינו צריכים כדי לדעת שהמיטה לא שייכת לנו אנחנו שייכים לה אחד בתחת של השנייה בלי גבול בלי בושה רק גוף שמכיל עוד גוף בלי למה בלי איך רק כי כן

הסתובבתי והנחתי לה אצבע על הלחי

"בא לי שתהיי התינוקת שלי"

"אני כבר שלך" היא ענתה

"לפני שנגעת

כשעמדת רחוק וראית אותי"

העברתי את האצבע בעדינות מהלחי אל קצה השפתיים שלה

היא נשכה אותה בלי לחשוב

חצי משחק חצי בדיקה

"זה מסוכן" היא לחשה פתאום

"אתה מלטף אותי קרוב מדי

ואני עלולה לנשוך אותך באמת"

"תנסי" אמרתי לה בשקט

והיא שלחה שיניים באיטיות

תפסה לי את קצה האצבע

נשכה

לא חזק מדי

אבל לא בשביל החמוד

ואני עצרתי נשימה

"אוי לא" היא אמרה

"זה הדליק אותך"

"מאוד" אמרתי

והעיניים שלה ברקו

"וואו

אני לא מאמינה שנשיכות זה הפטיש שלך

זה כל כך אתה"

"כל כך מה"

"כל כך שקט מבחוץ

וכל כך טורף מבפנים"

ואז היא נשכה שוב

קצת יותר עמוק

ואני נתתי לה

לא את האצבע

את כל הלב

היא נשארה קרובה

השיניים שלה עדיין על העור שלי

והעיניים שלה פתוחות כמעט דומעות

והפה חצי חיוך חצי וידוי

החזקתי לה את הסנטר

נשמתי אותה לאט

ואמרתי לה

רק את זה

"את מתוקה. ועכשיו את שלי"

״ואתה שלי

גם אם אנחנו נהיה עם אנשים אחרים?״

״גם״.

היא נכנסה ראשונה, והדבר הראשון שאמרה היה:

"וואו, איזה מראה ענקית."

הקול שלה עלה בתדהמה ילדותית, כמו מישהי שנכנסה לסוויטה במלון יוקרתי, ושכחה לרגע שזה לא לגמרי שייך לה.

היא התקרבה אליה בלי לחשוב.

עמדה מול ההשתקפות שלה כמו מול משהו שלא תכננה לפגוש.

סובבה את הראש קצת, כיפפה מותן, צחקה לעצמה.

כאילו ראתה שם מישהי שהיא לא בטוחה אם היא מכירה.

"לא חשבת על מראה כזאת בבית?" שאלתי.

"חשבתי...", היא משכה כתפיים, "אבל לא יודעת.

זה מרגיש כזה... חשוף.

כאילו רואים יותר ממה שצריך."

"וזה רע?"

"אני לא יודעת.

אולי זה טוב."

הכרנו רק היום.

היא הייתה מסוג הבחורות שבשיחה הראשונה כבר אומרות משהו כמו, "נראה לי שעליתי קצת בתקופת מבחנים", ואז מצחקקות, כאילו יודעות שזה לא באמת משנה, אבל בכל זאת רוצות לשמוע אותך אומר את זה.

"אני דווקא חושב שאת מושלמת כמו שאת עכשיו," אמרתי לה אז.

"זה נשמע נדוש, אבל תראי לי מישהי אחרת שהייתי רוצה שתעמוד מולי עכשיו.

אין."

משהו בה רצה להיבלע.

ומשהו אחר רצה להיראות סוף סוף.

היא הייתה בלונדינית רזה, עם שיער חלק כמו מים שלא נגעו בהם.

עיניים פתוחות מדי.

פה קטן, פגיע, חצוף.

נראתה כמו מישהי שעדיין לא גילתה את עצמה, אבל שומעת כל הזמן שהיא אמורה כבר לדעת.

כמו מישהי שעשתה אהבה רק בחושך, ואז פתאום, אור מסנוור.

היא נראתה כמו מישהי שנגעה בעצמה רק מתחת לשמיכה, בשקט, בלי קול.

והנה, פתאום, עומדת מול מראה בגובה מלא, עם אור לבן שמאיר כל חלק בעור.

"את יודעת מה אפשר לעשות עם מראה כזאת?" שאלתי.

היא הסתובבה אליי, שפתיים חצי פתוחות, כמו תמיד כשלא יודעת אם מותר לה לרצות.

"לא..."

"אני כן."

לא נגעתי בה מיד.

נעמדתי מאחוריה, קרוב.

כמעט בלי לנשום.

היא הרגישה את זה.

המבט שלה במראה התחדד.

משהו בה נדרך.

"את רואה אותנו עכשיו?"

"כן."

"לא רק אותך.

אותנו."

היד שלי ירדה לאט אל הבטן שלה.

עוד לפני שנגעתי, היא כבר נשמה שטחי.

הפנים שלה גילו הכול: ציפייה.

פחד.

רעב.

הגוף שלה היה בתנועה איטית של המתנה, כמו חיה ששומעת את הדשא נדרך.

"את נראית טוב," אמרתי.

"אני לא יודעת..." היא ענתה בלחש.

"רוב הזמן אני מסתכלת רק כדי לבדוק מה לתקן."

"אם את מתקנת את זה, העולם מפסיד בדיוק את מה שהופך אותך לכזאת אמיתית."

הנחתי יד על הירך שלה, בדיוק איפה שהיא נצמדת לגוף, איפה שקו הצל משנה כיוון.

"הירכיים שלך, זה הדבר הכי חושני שראיתי הלילה."

היא אמרה את זה כמו מי שמבקשת סליחה על עצמה.

על עצמות בריח שנראות חזקות מדי, על בטן שלא תמיד שטוחה.

ואני רציתי לכעוס, לא עליה, אלא על כל המראות שלא החזירו לה אף פעם תשובה חומלת.

"אל תגידי את זה.

תראי.

תסתכלי טוב."

היא נשכה שפתיים.

ריסים רטטו קלות.

המבט שלה לא היה רגיל לפגוש את עצמה ככה.

לא כשהיא נוגעת בעצמה.

לא כשהיא יודעת שמישהו מסתכל.

לא בזווית.

לא דרך מסך.

אמת גולמית.

"תרימי את החולצה.

לאט."

היא עשתה את זה.

וההתפלאות שלה שלא נעלמה הייתה הרגע שבו החלה ההשתנות.

היא לא מחקה את עצמה.

היא לא נבלעה.

היא רק נשארה.

"את יודעת," אמרתי, "אף פעם לא חשבתי כמה צוואר יכול להיות סקסי.

אבל שלך... את לא מבינה מה את עושה לי רק מלהסתכל על הקימור הזה כאן."

הצבעתי, והיא נגעה בעצמה באותו מקום כאילו זו פעם ראשונה שמישהו אמר לה את זה.

המראה הפכה נוכחות שלישית בחדר.

לא קיר.

עדה.

תיאטרון.

כמו לראות את עצמך בגרסה שלא הייתה לך גישה אליה.

הצילום החי שלא צונזר.

"עכשיו תנשמי.

תראי את עצמך.

לא דרך פילטר.

לא זווית.

זה את.

אמיתית.

בדיוק כמו שצריך."

והיא הסתכלה.

באמת הסתכלה.

משהו בפנים שלה התרכך.

כאילו ראתה ילדה שהשאירה מאחור.

והילדה הזאת פתאום הרשתה לעצמה להיות סקסית.

"גם ככה אתה רואה אותי?"

"לא," אמרתי.

"אני רואה יותר."

"העור שלך, מור, הוא כמו חלב חם בלילה קר.

יש לו רוך שאי אפשר להסביר.

וכשאת מזיעה קצת?

זה לא גורע, זה חושף."

הידיים שלי ירדו אל המכנסיים שלה.

פתחתי כפתור.

היא עצרה נשימה, אבל לא עצרה אותי.

אז התרחקתי לרגע.

הלכתי להביא משהו.

וכשחזרתי, ראיתי אותה עדיין עומדת שם, מול המראה, כמעט קפואה, כמעט מתמסרת.

אבל היד שלה הייתה שם, אצבעות משחקות ברצועות החוטיני שלה, מותחות אותו הצידה, חושפות את הכוס כאילו לא ראתה אותו מעולם.

היא הביטה בעצמה בגוף ראשון.

חשפה.

כיסתה.

שוב חשפה.

כמו ילדה שמשחקת מחבואים עם עצמה.

לא אמרתי מילה.

ירדתי לעבר הרצפה, התמקמתי מאחוריה, אחזתי בעדינות את פלחי הישבן שלה משני הצדדים, והעברתי לשון רכה, איטית, רועדת מרוב עונג, בדיוק בין השפתיים החשופות שנמתחו החוצה מבעד לבד.

ראיתי במראה איך היא נאנחת, איך הברכיים שלה כמעט מתקפלות, איך כל מה שהיא ראתה פתאום גם הרגיש כמו שייך לה.

"אני רוצה שתראי איך את נראית כשנוגעים בך."

וכשנגעתי, העיניים שלה נעו מהמראה אליי, ואז חזרה למראה.

לרגע היא הסתכלה על הטוסיק שלה, מופתעת כמעט, כאילו לא ראתה אותו ככה מעולם.

הוא היה עגול, רך, עולה ויורד עם כל תנועה שלי, וקו הצל שחצה אותו במראה הפך אותו כמעט למופע חושני בפני עצמו.

"את רואה את זה?" לחשתי לה.

"הוא מדהים.

הוא שלך.

והוא מטריף אותי."

היא ראתה את עצמה משתנה.

את הפה נפתח בלי שליטה.

את הירך רועדת בלי שאיש שם לב.

את עצמה, נמסה.

היא ראתה סצנה של עצמה שלא יכלה להמציא.

היא לא נראתה כמו פורנו.

היא נראתה כמו אמת.

עם אור צדדי רך, עם עיניים שלה עצמה שמתבוננות.

עם שד אחד שמטפס על גופו של אחר.

עם קול שהיא לא ידעה שהיא מסוגלת להוציא.

עם דופק.

עם ריח.

עם לחי סמוקה.

עם כוונה.

עברנו לתנוחה שבה היא עומדת עם ידיים על הקיר לצדי המראה, הגב קמור מעט, ואני מאחוריה, חודר לאט.

זה נתן לנו שדה ראייה כפול: גם את הגוף שלה נלקח, גם את הפנים שלה מגיבות.

זווית שבחיים לא ראתה בעצמה.

היא ראתה את עצמה בולעת גניחה.

ראתה את הצוואר שלה נמתח.

ראתה את עצמה בולעת אותי במבט, לא רק בגוף.

עברנו לתנוחת צד, אני שוכב מאחוריה, היא נפתחת אל המראה, רגל אחת מונחת מולי, מאפשרת לי להחזיק בה פתוחה מול עצמה.

רואים את החדירה בבירור.

את השפתיים שלה עוטפות אותי.

את השד נמעך כנגד הסדין.

את הפנים שלה נמתחות רגע לפני שהיא גומרת.

זוויות שהיא לא דמיינה שהן היא.

"תראי כמה יפה את כשאת שקטה, רק רגע לפני, את רואה את הרגע הזה, מור?

הרגע שאת עוד עוצרת את עצמך, ואז לא?

זה רגע שאני לא אשכח."

ואז, כשכבר רעדה, הנחתי אותה מולי, עליי, ברכיים לצדיי, יושבת ומול המראה, בתנוחת רוורס קאוגירל.

ככה שהיא תראה.

את עצמה.

את החדירה.

את השדיים שלה קופצים.

את התחת שלה עליי.

את הפנים שלי.

את הפנים שלה כשהיא קולטת כמה אני נמשך אליה.

וכשהחדר רעד, היא הייתה היחידה שיציבה.

"את רואה את זה?"

"כן..."

"את מרגישה את זה?"

"כן."

"את תזכרי את זה, גם מחר.

איך נראית כשאת מרשה לעצמך."

והיא גמרה עם עיניים פתוחות לרווחה.

השתקה לתוך עצמה.

גוף רעד.

שפתיים נפתחו.

ציפורניים שרטו.

אבל היא לא ברחה מהמראה.

היא התאהבה בה.

לא בגלל שהכול היה מושלם, אלא בגלל שזה היה שלה.

חי.

נשי.

מלא.

ואחר כך, שקט.

גוף על הגב.

תקרה.

אור שנשבר דרך שיער זהוב.

עיניים חצי עצומות.

והבנה אחת, חרישית.

"חיכיתי הרבה זמן להרגיש ככה."

"למה אף פעם לא חשבת להסתכל על עצמך ככה?"

"כי פחדתי שאמצא מישהי שאני לא אוהבת."

"ומה מצאת?"

"אני עדיין לומדת אותה."

"ועכשיו?"

"עכשיו אולי יש לי על מה להסתכל."

היא חייכה.

חיוך עייף, חי, עמוק.

"אתה לא רק מזיין אותי," אמרה בשקט.

"נכון," עניתי.

"אני מלמד אותך להסתכל."