זה היה בלילה סגרירי....כשבועיים אחרי אסון הכרמל. ישבתי לי בדלפק האחיות עם קפה, ביחד עם היידי וג׳קי והזמן הזדחל לאט נורא. המחלקה היתה מפוצצת בחולים והסטודנטית דפקה לנו ברז. ובחדר 6, שהיה באחריותי, היה לנו ממש טיפוס, מקרה מיוחד.... מטופל בן 65 עם עודף משקל נוראי, יתר לחץ דם, סכרת ... הוא היה״חומר אנושי נדיר״ . הוא רצה להיות מיוחד ועזב לאחרונה את אשתו, קנה אופנוע כבד והתחיל לרכב בקבוצה עם כמה ילדים מגודלים שצעירים ממנו ב20 שנה.
הוא הגיע למחלקה שלנו חצי מרוסק, אחרי ששכב שבוע בטיפול נמרץ. יחסית הוא יצא בזול מהתאונה המחרידה שהיתה לו.
הבנות הזהירו אותי ממנו, עדכנו אותי בעובדה שהוא טיפוס חרמן ושפל. הוא הצליח להטריד מינית את כל האחיות במחלקה ב48 שעות שהיה אצלנו. ברפרוף בגיליון שלו ראיתי שאחד מהרופאים השנואים עלי במחלקה נתן הוראה לתת לו חומר משלשל. שאלתי את הבנות לגבי זה צחקנו והן הסכימו איתי שזה לא בסדר שחיכו עם זה כל כך הרבה, ובאמת שלא היו צריכים לשמור את זה למשמרת שלנו.
התפללתי שהלילה יעבור בשקט ושתיתי לי בכיף קפה.... אבל בחצות וחצי הנודניק מחדר 6 התחיל להציק.... אחות תביאי לי סיר.... אז הבאתי לו. הוא היה ענק, בקושי זז ובקושי הצלחתי לדחוף את הסיר מתחתיו. כשהוא סיים ניקיתי אותו והוא היה אסיר תודה. זה תמיד קטע מביך בשבילם ואני מבינה מה עובר למסכנים שנמצאים במצב הזה בראש אבל האדון שהיה מולי הגזים. כשבאתי ללכת הוא אמר לי שמעולם הוא לא חשב שאחות כזאת יפה תטפל בו. הוא אמר לי שאנחנו האחיות כמו מלאכיות, והוסיף ואמר: ״את המלאך בלבן״. הודתי לו על המחמאה.... ואז הוא הוסיף שהוא נורא התרגש שנגעתי לו בפי הטבעת. ואז ראיתי את הזקפה האדירה שהתפרצה ממכנס הפיג'מה. הייתי מבולבלת ... לא יכולתי להסיר את עיני מאיבר מינו הענק. לא ראיתי שום זין אחר חוץ מהזין של בעלי במשך כמה שנים טובות וזה היה כל כך יפה, הייתי חייבת לגעת, ללטף...הוא היה כולו נרגש והתנשם בכבדות. ראיתי שהוא מתקשה לנשום ושאלתי אותו אם הכל בסדר.... ידעתי שזה לא בסדר והייתי צריכה לעצור באותו רגע. הוא אמר שכן והמשיך להתנשף והתחנן שאגע לו בזין. הוא אמר שתמיד חלם שמישהי תטפל בו ככה. זה היה משפיל כי כל הזמן הרגשתי איך גברים שמאושפזים בבית חולים מפשיטים אותי ומפנטזים עלי... זה מכעיס אותי שרואים בי כאובייקט מיני. אבל הוא היה כזה פגיע... והזין היה כל כך נעים. הוא התבכיין שלא גמר מאז התאונה והוא לא יכול לאונן. אז לקחתי שמן פראפין שהיה בכוסית על השולחן שלצידי המיטה והתחלתי לשפשף. שפשפתי בחוזקה ותוך דקה הוא גמר בעוצמה והתיז את כל הזרע על הבטן השמנה שלו. ליקטתי את הטיפות עם האצבעות ונתתי לו ללקק, הוא בהתחלה התנגד והתבכיין... הוא אמר שזה משפיל והומואי אך לא הקשבתי לו ודחפתי לו את הזרע לפה. הוא המשיך להתבכיין וביקש שאפסיק כי כואב לו בחזה וקשה לו לנשום. נבהלתי מאוד, הסתכלתי עליו והוא נראה רע... ניגבתי את שאריות הזרע מפיו. הוא הזיע נורא ובכה, הוא היה מאוד כאוב ולחוץ ושנינו ידענו לאן זה מוביל.
אני הייתי המומה, התנהלתי סהרורית על אוטומט...איכשהוא תיפקדתי מול הצוות ....ניסיתי להרגיע את עצמי ודיברתי עם עצמי בלב ... אף אחד לא יודע מה עשית כאן חולת נפש....את לא בסדר סינגל!!! אבל אולי כן??? כי רק ניגבת לו את התחת ועשית לו ביד ... את בסדר...הוא מאוד נהנה.....את סינגל לא נורמלית ...את המלאך בלבן!!!!
מהמצב הזה התסריט בטח מוכר לכם מהסרטים או תכניות טלוויזיה על בתי חולים... כן כן!!! אבל הוא לא מת.... לא הצלחתי להרוג אותו!!! אחרי כמה שעות מהתקרית שהיתה לנו במחלקה הוא הגיע לצינתור ואחר כך הוא לא חזר למחלקה...(תודה לאל!!!) פשוט הוא עבר לאיזה פנימית ולא הייתי צריכה לראות את הפרצוף המגעיל שלו יותר!!!!
