שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

עמוד השדרה

תאור
לפני 8 שנים. 1 בנובמבר 2015 בשעה 13:24

מחפש צדיק אחד בסדום.

מצאתי. 

לפני 8 שנים. 31 באוקטובר 2015 בשעה 8:12

עמוד השדרה הוא החלק המרכזי ביותר בגוף. בלעדיו לא היה לנו גב, הצלעות היו נופלות, והלב היה נשאר בתחתונים. 

במשך שנים לא היה לי עמוד שכזה. השתדלתי לרצות את האנושות באשר היא, כאשר כולם היו לפני, ואני המזדחל מאחור. 

בשלב מסוים בחיי אמרתי די!

זה לא היה פשוט, ולווה בפחדים,חששות ועוד מילים של רגשות.

עברו בערך שנתיים מאז שהמילה די! נאמרה.

בכל יום אני מגלה עוד ועוד עצמות נהדרות שמחזיקות לי את הגב, מחזקות לי את הלב, תומכות בצלעות, ומשאירות את התחתונים במקום הטבעי שלהן, בארון (-:

היכולת לומר לא, עד כמה שזה נשמע מוזר, היא יכולת  ברוכה. פעם לא ידעתי על המילה הזו. לא ממש הכרתי אותה.

-" ניקמן ,  אתה יכול XXX" , - "כן , ברור". 

-"ניקי, יש מצב שאתה XXX" , - "אין בעיה"

תמיד היה כן.  גם במחי סבלי האישי. 

הפחד שמא אאכזב את העולם, את גיסתו, את השכנה שלו ואת הירח היו טבועים בי עמוק כל כך , שבסופו של זנב הצלחתי להשיג את הזנב של עצמי. פיתחתי שיטות לנשיכתו. 

ואז הוא נפל. הזנב. 

וגם האסימון. או הטלכרד. בעצם האיי- פון (-:

זה תהליך. תהליך שמתחיל במילה די! , לא עוד !, וממשיך בהבנה שעמוד השדרה שלי הוא החזק מכל. ואין לשבור יותר לב שנשבר. אחרי שהרסיסים אוחדו שוב, אי אפשר לנצח אותי. 

בחרתי להיות מי שאני באמת. ובניגוד לשלל הקלישאות, אני נאמן אך ורק לי, לילדיי ולי. (וגם לכלבה המטופשת שלי).

ממלא לי את שק החוויות בחיוכים, לפעמים גם פצעים, אבל בטוח שיהיה לי מה לספר לנכדים.

 

אם רק האנושות היתה נאמנה לעצמה ולדרך שלה!

 

 

 

 

לפני 8 שנים. 30 באוקטובר 2015 בשעה 23:12

אין אינטימיות - לא קונה

לפני 8 שנים. 30 באוקטובר 2015 בשעה 16:08

ידיים יש לי 2

גם רגליים, 2

זין אחד, טעים

לשון וגם פנים.

 כל זה אמור להספיק לשליטה על אדם וגם חוה, יחדיו (-:

 

לראשונה

לפני 8 שנים. 29 באוקטובר 2015 בשעה 8:15

ביום הראשון הייתי חותם על הסכם שלום. ככה בלי תנאים ועניינים. הא...עם עצמי (-:

זהו. בעצם.

בשאר הימים הייתי משתדל לזיין לאונן לאכול ולישון. .

 

 

לפני 8 שנים. 28 באוקטובר 2015 בשעה 7:36

מחבק אותך חזק בכל הכוח ומנשק את הלחיים האדומות הבוערות שלך. 

את בוכה וצורחת , די ניק בבקשה לא תפסיק...וכל המילים הנפלטות רק מגרות אותי יותר.

לשבת מעליך, למעוך את הזרועות שלך על ידי ברכיי.

לרתק אותך למיטה בתפיסת השיער. אני תמיד מודיע לך כמה שניות לפני שזה מגיע.

אל תזוזי, שלא אפספס כמו בשבוע שעבר, והלכת עם פנס מתחת לעין.

בום!!

.כף היד שלי ממלאת את פניך הקטנות...אני יורק על הר הגעש הקטן שפעם היה לחי, מעסה אותה להרגעת הכאב, ומשנה צד .

בום!!

את נמצאת בחלל אחר, נקודות שחורות ממלאות את מה שפעם היה מציאות. אינך רואה אותי, אך הכוס שלך יודע שאני שם. 

בום

בום

בום 

בום

בום

די די!!!!!

מילת הקסם שלך. חבל ההצלה..או שמה ההצלחה?

את עלי רועדת ובוכה. העיניים מטפטפות דמעות. הכוס מטפטף מיץ.

כמה חזק אפשר לחבק אותך ולהרגיע אותך. 

אני כאן בייבי. בובה קטנה שלי. אני כאן.....

שומר עליך מכאבי העולם

לפני 8 שנים. 27 באוקטובר 2015 בשעה 7:09

עמדתי מול כיתת י"ב 4. תיכון אי שם במרכז ארצנו.

לאחר שנים של טוטו לוטו חצילים , החלטתי שאני משנה את נתיב חיי, וקופץ לשביל אחר, חדש, מעניין ומאתגר. 

הרגע הזה שאני פותח את דלת הכיתה לראשונה, ועשרות! עיניים מביטות בי בציפייה, זוממות כיצד להערים עלי, בוחנות היכן הגבולות שלי, בחלקן קצת מעריצות את דמותי..זה פחד מהול באהבה,  חשש טבול בתקווה. כוח אל מול אחריות עצומה.

את לימודיי זנחתי בכיתהט', בערך.

הייתי ילד שובב, בלשון המעטה. 

כבשה שחורה בצבע לבן,

עוף מוזר ממשפחה טובה.

אתמול היה היום הראשון של שארית חיי.

סגירת מעגל. תשוקה. נתינה. כבוד . הבנה.

...........

אם אציל ילד אחד מגורל עצוב, אדע שאת חובי לעולם שילמתי.

אם אציל יותר, אזכה בגאולה שלי.

אמן

לפני 8 שנים. 25 באוקטובר 2015 בשעה 16:37

כשאנשים קטנים עושים צל גדול, זה סימן שהגיע הזמן לתת לך בתחת , טמבל

לפני 8 שנים. 25 באוקטובר 2015 בשעה 15:43

זה האגו ששולט בו,

עשר שנות בהייה בפורנו !

הביטחון העצמי ארוז בתיק לידו על הרצפה, 

כן חכי שאפתח אותו, הוא שולט הוא המסטאר של הכלבה.

 

אוי ! הוא נזכר לפתע.

האיברים שלהם גדולים ועבים זקורים וקורעים.

ושלו ?

מתדלדל ורופס, ארנבת נחבאת אל הכלים.

שם פעמיו לחנות,

פעמים רבות,

לרכוש לו חבל אזיק ועור, שלא תוכל לעולם לראות.

להאכיל את האגו להשביע את השד,

לשקר ולברוח

רגשות האשם צובטות את הלב.

 

הוא, 

הוא בכלל אוהב נשים שלמות,

הוא סולד מאנשים מושלמות,

אך התמונה המסגרת , 

ומה יגידו החברים,

שלא ידעו את האמת,

הוא מאסטר של אפסים.

 

מה הוא יותר

הוא שואל את עצמו

אגו גדול או איבר קטן,

לב מעוך ושבור או גוף מושלם?

 

האנשים המושלמות, יפילו אותו

האנשים המושלמות, לברוח מעצמו

האנשים הם שלמות הן אומרות הוא שולט בכלבות הן בכלל לא יודעות שהוא ......

 

לפני 8 שנים. 24 באוקטובר 2015 בשעה 15:12

כן כן 

 

יתושות.... אני יודע...לא בא לפתוח מלחמה עם הנקבות (-: