פריק קונטרול מאבד שליטה

היא רוצה שאכאיב לה

שאעזור לה להרגיש

להתרגש

להבין

ללמוד

היא על ארבע

ישבן מורם מעלה

ראש חפור במזרן

אני מכה.

מכה על הישבן ,

חזק,

על הירכיים,

סימני ידי מופעים על ישבנה.

אני מרביץ בכוס הוא רטוב והיא מתפתלת.

אני מוציא את החגורה ומצליף.

אדום וכואב.

היא בוכה ורועדת.

מגורה, תזיין אותי בבקשההה!! היא מתחננת.

אני מזיין חזק מושך מכה דוחס מוחץ.

היא מתפתלת וגונחת מאוננת וגומרת קורסת תחתיי אני גומר חזק בתוכה, מתנשף.

היא צריכה ככה בשביל להרגיש.

בשביל לשלוט בעצמה, בשדים שלה. בשביל שזה יהיה אמיתי וטוטאלי ואז היא גומרת, חזק מנתשמת, נאנחת ומתמלאת מחדש בכוחות.

מתלטפת איתי אחרי רגועה, מסופקת.

היא צריכה ככה.

אבל למה אני נהנה....

שם בתוך העשב 
הם היו רק שניים 
הוא בין זרועותיה והיא על כתפו 

שם בתוך העשב 
הם עצמו עיניים 
הוא נח בעורקיה והיא בגופו. 

ים העשב

(א. מנור, מפתיע קצת)

במחווה לדיני

שיניתי את האייקון שלי

מחווה לשחור הזקן

לכל אלו שמחכות 

שיגיע הגבר (ויגמור)

למה את זקוקה?

את מבקשת , מחפשת מייחלת שאכתיב לך.

שאפקוד עלייך, איך להתלבש, איך להתפשט, איך לאונן, איך לא לאונן- איך להיות.

שאכאיב לך, אצליף, אכה, אקשור, אשרוט, אעני- איך לא להיות.

את רוצה להשתחרר, להתפרק, לקרוס, לנוח - להיות חופשיה.

אבל את כרגע לא רואה, לא יכולה לראות, להבין.

להבין לאן אני רוצה להוביל אותך ללוות אותך-

לחרות האמיתית- לחופש הבחירה העמוק ביותר.

את לא מבינה את הרובדים של השליטה.

להכאיב, לפקוד, לשלוט, להחליט, להעניש, לפרק, להכיל, לנחם, לחבק

לזיין ושוב לזיין 

להיות סובלני

כל אלו הם רק אמצעים, 

 אולי בשביל אחרים הם משחק, סיפוק, מענה על צורך, חרמנות, שיחזור דפוסים, בריחה, זעקה.

אולי אחרים חושבים- זה האמת שלי, זה מה שאני באמת צריכ/ה. זה נותן מענה לצרכים העמוקים שלנו.

אבל אני רואה את זה אחרת

זה הכל מסווה,

אלו רק כלים בעזרתם אפשר לחשוף, לבדוק, להתעמת, לגלות , ליפול להתרומם

ולנקות, לנקות,לנקות, לגלות ולחקור

את ההגנות, את הדפוסים, את ההרגלים, את הקיבעונות, את העיוורון.

את כל הדברים האלו שהולכים ונבנים עלינו מהלידה, ויוצרים אותנו אבל גם מגבילים חוסמים ומסתירים

מסתירים את האני האמיתי שלך

את המהות.

את רוצה שאהיה קשוח, שאהיה מכאיב, שאהיה דורש, שאהיה קר.

אבל כל אלו בשם עצמם, הם כלום בעיניי, משחק ילדים, אין להם כל משמעות או עניין עבורי (מלבד חרמנות חולפת)

אלא אם הם משרתים את התכלית של השליטה שלי, את הסיבה שבגללה אני יוצא למסע הזה.

מהות השליטה היא להוביל אותך.

את לא מבינה עדיין, אבל אני רוצה לעזור  לך.

לעזור לך לבחון את כל אותם דפוסים, את כל אותן הגנות, בחירות, חסמים, הגנות אינסטינקטים, הרגלים.

למיין , לראות מה משרת אותך ומה חוסם ולבחור

אני רוצה לעזור לך להשתחרר

לשחרר אותך מהתלות 

לאפשר לך בחירה אמיתית

שלא תזדקקי רק לכאב בשביל להרגיש

שלא תזדקקי רק לפקודות וציוויים עונשים ומכות בשביל להצליח לשחרר שליטה 

שלא תזדקקי רק להשפלה בשביל להרגיש ראויה.

את מבינה, אני רוצה שתוכלי לבחור, כשזה מתאים לבחור בכאב, בשליטה, בהשפלה.

אבל כשתרצי תוכלי,

לשחרר שליטה בעצמך, בלי תלות בשולט.

להרגיש בלי כאב,

להרגיש ראויה מבפנים בלי צורך בהשפלה.

בשביל שתהיה לך חירות אמיתית

שתוכלי להיות הכי קרובה למהות שלך למי את באמת.

בשביל שלא תזדקקי לי עוד...

ואז אפסיד אותך       אבל את תרוויחי את עצמך

לסמן אותך?

בשריטות הזיפים שלי?

בסימני הנשיכות בצוואר או סביב הפטמות?

בסימני החגורה על הישבן הורוד שלך?

בסימני החניקה על הצוואר?

אולי בשוט על הירכיים הפנימיות בזמן שאת מתענגת בוכה ומרטיבה?

אולי בסימני הלהב קרוב כלכך לכוס שלך או בחריטותיו על גבך?

אולי זה הברזל המלובן שיותבע על אחורייך?

הבלים , משחקי ילדים.

אין לי צורך בהם.

לסמן אותך בשביל שייכות?

הלא את שייכת לי בכל רובד בו החלטתי לחדור אליו. ורק עד לעומק בו החלטתי לעצור לבנתיים.

את שייכת לי בכל חלק שהחלטת את למסור לי למשמרת.

את שייכת לי ברובדים שעדיין לא הבנת אבל אני כבר שם אוחז וממתין בסבלנות.

סימונים חיצוניים? זה מה שהם

אני מתחיל לחשוד שזה הסיפור איתי.

שזה מה שמושך, מאתגר, מסקרן.

ללכוד נמרה.

שנותנת פייט, שמנסה לקרוע את הרשת, לשבור את החנית לתפוס את השוט.

שבוחנת, מאתגרת, מטילה ספק (כמה מרתק זה כשמטילים ספק)

שחומקת מהמלכודת ברגע האחרון.

שצריך להוכיח שהכלוב שלי מתאים לה, ששם תרגיש בטוחה יותר, ששם תוכל סוף סוף להכניס את הטפרים להפסיק לחשוף שיניים ולהוריד שכבות של הגנות.

כי שם היא מוגנת, אצלי בכלוב.

והיא יכולה לצאת מתי שתחפוץ, אבל תבחר להישאר.

כי אפשר סוףסוף לנוח מהמצוד האין סופי, מההישרדות.

ואז אז היא תתמסר וגם אני.

ותמיד היא תשאר חיית בר לעולם לא תהיה מבוייתת לחלוטין.

וזה תמיד יהיה מרתק, מסעיר מרגש.

יוצא לאפריקה לחפש ...