הייתי שמרן, אולי תמים או פשוט בלי ידע.
כל מה שהוגדר סטייה נראה לי פסיכי
במיוחד bdsm....
זה אנשים חולים חשבתי, מי נהנה מכאב, להשפיל, להיות מושפל.
אנשים שעברו טראומה אמרתי לעצמי שיש להם שריטה.
ככה עברתי את רוב שנותיי הפעילות.
ויום אחד החלה התכתבות מינית אבל סטנדרטית.
היא ביקשה שאכתוב לה סיפור ושבסיפור אחלוק בה עם אחרים ללא ידיעתה.
כתבתי וזה הדליק אותי, אבל יותר זה הדליק אותה. ואז ביקשה עוד סיפור הפעם שאני משתמש בה קושר מחפצן. וכתבתי ונדלקתי
ואז הבקשות. התרחבו, משתמשים, מכאיבים משפילים שולטים מוחקים אותה לשימושי בלבד. זה הטריף אותי הכוח שנתנה בידיי הפקידה עצמה לרשותי בוטחת בי שאעשה כרצוני אבל אדע את רצונותייה הכמוסים
אלא שהיא לא מספרת לעצמה
והכל בהתכתבות ומידי פעם תמונות אבל איזה עולם נפתח.
איזה ריגוש פעם אלר פעם מתחננת לסיפור על איך אשתמש אשפיל ואבטל אותה אך כם אביא אותה לשיאים שלא חשה מימייה וגם אני
אנחנו עוד מתכתבים לפעמים אבל אני כבר נשבתי לגמרי בעולם הזה. חוקר ולומד את עצמי עוד ועוד