אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

MY Passenger

לפני 9 שנים. 5 בספטמבר 2015 בשעה 18:42

היום התאריך  ה 5 בספטמבר . אני יכול להגיד בלב שלם   שרק לפני 19 יום  התחיל בי השינוי,   זה היה היום שמשהו נשבר בי בצורה שלא הרגשתי הרבה זמן . זה היה היום שבו קברתי את אבא שלי ז"ל .  אבא שלי היה מסוג האנשים שהערצתי במובן מסוים  הוא תמיד חי לפי הכללים שלו היתמודד עם כל מה שבא לעברו לפעמים ניצח ולפעמים הפסיד אבל לפחות הוא היתמודד .

אז הנה אני פה   כותב בבלוג שאני יכול לחשוף בו תדברים שאני עובר בחיי ,וכל הרגעים שלא חשפתי עד היום .  

בוא נתחיל :

 

ניקח תחוויה שהייתה לי השבוע. זו הייתה חוויה של הרגשה של כל מה שאני אוהב. בלי סקס והכי לא היה חסר באותו רגע .

מאז שאני זוכר את עצמי אהבתי להמטיר כאב של עונג על הבחורה שאני איתה   עם זה עונג של שעות סקס אנטיסיבי 

רק בשביל לשבור אותה או האביזרים שנמצאים בארון . אבל זו כנראה  היד שעל הצוואר שמרגשת כל כך שאני רואה אותה נאחזת ברגעים אחרונים של נשימה. 

השבוע אני מוצא עצמי במיטה עם מישהי שהכי לא ציפיתי למצוא את עצמי  אפשר להגיד שהיא מסוג הבחורות שאתה מסתכל עליה ושוקע לה בעיניים אתה יכול פשוט להרגיש תכאב ותתשוקה שיוצאת ממנה ותסקס אפיל המטורף שאני כל כך אוהב   .

 

http://s6.favim.com/orig/65/black-and-white-girl-photography-sad-Favim.com-576388.jpg

 

אז זה סיפור  על החוויה ולא יותר. 

לראות אותה !  שוכבת על המיטה מבקשת שאני אתפוס אותה בצוואר הקטן והשביר שלה , למשוך בשיער השחור והחלק שלה עד ששערות  ראשה בידי השמאלית   לראות  אותה מתפתלת מעונג  מחככת את רגלייה אחת בשניה , להרגיש עד כמה היא רטובה מהמגע שלי . לראות תעונג על פנייה חזק יותר  צמוד יותר עוד... ועוד...  בשתיקה של כאב:  [ בקשה אל תפסיק תן לי עוד צמוד יותר חזק יותר ]  לראות תמסקרה נוזלת על פנייה לנשק את שפתייה  בשביל להרגיש את הנשימות הקטונות של הבקשה לאוויר שרק אני יכול לתת לה  ואז להגיע לרגע של העצירה   שהיא כבר לא יכולה יותר ו.....   TO BE CONTINUED


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י