הוא סוויץ'. או סאב בהדחקה. או סאב בלי הדחקה. או בכלל לא סאב, או סתם קינקי, או בחייאת, עזבו אתכם מהגדרות. הנקודה היא שלפעמים הוא רוצה להיות למטה, ובגלל שזה רק שניינו פה, זה אומר שאני צריכה להיות למעלה. או שאולי הוא רוצה שאני אהיה למעלה, ובגלל שזה רק שניינו פה זה אומר שהוא צריך להיות למטה. הנקודה היא – לפעמים הוא רוצה שהנדנדה תטה קצת בכיוון שלו.
ואני, עזבו אתכם מהגדרות. אני אוהבת לענג ולרצות ולעשות מה שהוא אומר ולתת לו מה שהוא רוצה. אז אני – למעלה.
אני מכאיבה לו ומרטיבה מלשמוע אותו גונח ומחניקה דחף לנשק איפה שכואב. אני מכריחה אותו לרדת לי ומזייפת אורגזמות. ואז הוא מספר לי על מתקן הצניעות שיש לו בבית, ועל המפתח שלו, והוא כבר מכיר אותי כ"כ טוב ויודע בדיוק איך לספר, ואני מכירה אותו כ"כ טוב ויודעת איך להקשיב. ואני שואלת "אתה רוצה שאני...". ואני שומעת אותו מפסיק לנשום.
ברור לי למה הוא נמשך לזה, חובב פרדיקמנטציות שכמותו. אבל לו לא ברורה הפרדיקמנטציה שלי. אני הרי אוהבת לעשות לו טוב, ומה שעושה לו טוב זה שאני אוסרת עליו לגמור. וכשטוב לו הוא רוצה לגמור, ואני הרי אוהבת לתת לו מה שהוא רוצה. ובפעם הבא שהוא שואל אותי אם מותר לו אני אומרת שאני צריכה לחשוב על זה, כי בחיי שזה נורא מבלבל אותי.
אני אומרת לו "לא". הוא מתחנן, ואני אומרת לא. הוא אומר שהוא יעשה הכל ואני נוזפת בו שהוא מניפולטיבי. הוא מייבב, ואני צוחקת, והוא לא נושם, ואז כן נושם, ואז מתנשם בסטקטו ובמקצבים משתנים שרק אחת לשלוש תיבות מצליחים להסתנכרן על מלה. ואני נורא נורא אוהבת אותו, ואני אומרת לו "כן".
הוא נאנח. הוא מתנשף. הוא אומר לי תודה ותודה ותודה, ושהוא נורא מאוכזב ממני.
אני מתנצלת. בפעם הבאה אני אשתדל יותר. אני אדבק ב"לא" ואז כולם ילכו לישון מרוצים. או לא מרוצים. או מרוצים אבל לא מסופקים. או בחייאת, עזבו אתכם מהגדרות.
לפני 18 שנים. 27 ביוני 2006 בשעה 16:21
