מחשבות, חויות ושאר ירקות.

זה היה המבט, 

היא, מישהי עימה נפגשתי כמה פעמים לפני כמה שנים נראתה שונה, חדורת מטרה. פגשתי אותה ואת בן זוגה בדרך הביתה, מסתבר שלפני שבועיים היא עברה לשכונה שלי. נפגשנו, התחבקנו, הוצגתי בפני הבחור ואז שוחחנו, על מעברה לתל אביב, על המלצות שלי ועזרה שהיא זקוקה ועל קולנוע ועל הא ודא. ואז סיימנו חצי שעה של שיחת חולין ברחוב בה בן זוגה אמר כמה מילים ותו לא. חיבקתי אותה לשלום, לחצתי את ידו וכהרגלי הישרתי מבט לעיניו בעת הלחיצה, עיניו ירדו לרצפה. שהתרחקתי מהם, שלחתי לה הודעה: "אני רואה שאת עכשיו שולטת, מזל טוב". תוך שניה קיבלתי הודעת תשובה: "איך ידעת?".

אינני מאמין בתפיסות מיושנות ובינאריות על מקומם הטבעי של נשים וגברים או על מאצ'ואיזם וכו, אך כל אדם, ללא קשר למעמדו או מגדרו צריך להסתכל לאנשים בעיניים.