בשנים האחרונות ניסית ללמד אותי מניסיונך.
אנחנו כל כך שונות בכל דעה שלנו, שאני פשוט הנהנתי ולא באמת הקשבתי.
אולי בפעם הראשונה שהזהרת אותי לא לעשות את זה, הקשבתי, בפעמים הבאות שחזרת על עצמך התעצבנתי מבפנים..
חשבתי לעצמי, שכשתגיע הסיטואציה יהיה לי ברור מה לעשות, ואני יכולה להחליט לבד.
את הדגשת שאת מכירה אותי, ואת יודעת שאני אעשה בדיוק מה שאת אומרת לי לא לעשות ..
אני יודעת, שאת הבנאדם היחיד שדואג לי, מה שאת לא יודעת, זה שאני הבנאדם שהכי פוגע בילדה שלך..
הסיטואציה שהזהרת אותי מפניה הגיעה, ואני, פעלתי הפוך מה שהמלצת, בדיוק כמו שחזית..
עברו חודשיים - שלושה, וקיבלתי את האגרוף בבטן, זה כואב אמא, את כל כך צדקת.
אני נלחמת בבן אדם היחיד שאכפת לו ממני, ופוגעת בעצמי..
אני מצטערת שזילזלתי, אבל תביני אותי, באמת חשבתי שאני פועלת נכון.
אני יודעת שאת יודעת שחשבתי ככה, בגלל זה ניסית כל כך חזק להזהיר אותי.
למרות כל זה, אני יודעת שזה לא ישתנה, אני לא אצליח ללמוד ממך, ואמשיך כמו סוס עיוור לדהור בין המכשולים ולנסות לקפוץ מעליהם כשצריך, אחרי שהפלתי מהגב של עצמי את האיש שכיוון אותי.. אבל לך עדיין יש תקווה בי.
זה כואב אמא, אבל אני לא אודה בזה בפנייך.. אני אתאושש, ואחפש עוד דרכים לפגוע בעצמי (אבל באמת שזה לא במודע)
סליחה שפגעתי בילדה שלך, ושאני עוד אפגע בה הרבה.
