הוא תמיד היה שם
זה כל כך הזוי לדעת היום שהוא תמיד היה שם אבל לא הייתי מודעת לכך
בערך בכיתה ד' זה כבר התחיל לצוף
היו תקופות שזה צף בצורה אחת והתחלפו לתקופות שבהן זה צף בצורה אחרת...
פתאום שמתי לב שמשהו קורה
שמעתי לחישות אפלות מתוך שינה
אבל זה לא היה קריטי, וזה היה יחסית בתדירות נמוכה... לא ייחסתי לזה משמעות
בכיתה ח' אנשים קרובים התחילו לשים לב
אלינה הייתה החברה הכי קרובה שלי באותה התקופה והיא לא הפסיקה להעיר לי על כך שאני עושה את זה שוב ושוב!
ולאף אחד לא היה מושג שהשד מתפתח בתוכי, גם לי לא היה מושג.
הוא רוקם את עצמו בתוך הגוף שלי
ניזון מהמחשבות שלי
שנה לאחר מכן זה הגיע למשבר הראשון, השיא הראשון, המכה הראשונה
השד בהחלט השתמש באלמנט ההפתעה שהיה לו
הייתי אחוזת דיבוק, לא הבנתי מאיפה זה בא בכלל!
לא ראיתי את הסימנים המקדימים
השד פשוט יצא ממני בצרחות עם להבה גדולה מסביב וניסה לשרוף הכל
זאת לא אני! זה לא בגללי נשבעת!
אני מבינה שזה נראה ככה מהצד אבל זה רק הגוף שלי ולא הנשמה שלי ולא הרצונות שלי!
זה השד, באמת!... הוא השתלט על הגוף שלי והוא עושה את הדברים הנוראיים האלה!
הבושה הייתה כמעט בלתי נסבלת
ניסיתי בכל כוחי להסתיר את זה
קינאתי כל כך באחרים שלא היה להם את השד הזה
ולא הצלחתי להתאפק ונתתי לו לעשות את זה שוב
עד היום אני יכולה להראות לכם מה הוא/אני עשינו.
השד הזה השתלט על הגוף שלי והחתים את שמו עלי
כאילו מנסה ליידע אותי שזה בסדר להיכנע לו ושלא היה לי סיכוי מלכתחילה
מעט לאחר מכן הייתה תקופה של רגיעה יחסית.... הזדמנות להחלים..
הוא היה מתגרה בי לפעמים
הסתגלתי
בסביבות גיל 17 התחלתי לקנא בחברות שלי
מסיבה לא מובנת, לא הבנתי שהסיבה לשונות שלי מהן היא השד הזה.. לא היה לי מושג למה הן ככה ואני אחרת במובן הזה לפחות.
השלמתי עם זה שאני שונה
באותה תקופה השונות שלי במובן המדובר לא הייתה בולטת יותר מידי
בוקר אחד האדמה נפתחה
הכל ניהיה שחור
אבל לא השחור שהכרתי עד אז
שחור בגוון אחר!
בכל כוחי נלחמתי והשחור הפך לאדום
הרבה מאוד אדום
נלחמתי
ואני נלחמת עד היום.
כן אתה שד מקולל, אני יודעת שאתה נהנה לראות את הצלקות שלי ואולי נהנה אפילו יותר ממה שזה עושה לי כשאחרים רואים אותם!
אל תיהיה יהיר... לפעמים אני מראה את הצלקות האלה בכוונה!
אני מראה אותם ומשקרת ואומרת שאני לא מתביישת בהם!
אני כן מתביישת בהם, אבל אם אני אשקר שלא אולי השקר יחלחל למוח של עצמי
השד תקף אותי בלילה וביום ללא הפסקה אפילו לרגע
ובכל זאת אני מרגישה שהוא מעט נחלש
אני לא רוצה להסתמך על כך כי כבר היו תקופות שחשבתי שניצחתי אבל הוא חזר ובגדול!
כמעט הכניע אותי שוב אבל ניצחתי בעוד קרב...
וככה זה ממשיך..
לפעמים הוא סתם נהנה לטייל על העור שלי
הוא יודע שהוא היחיד שמלטף אותי בלילות הקשים והוא אפילו טורח להחזיק אותי ברגעים של משבר
הוא מתחזה לפעמים, הוא רוצה שאני אהיה תלוייה בו
הוא מצליח בזה קצת, פעם עברה בי המחשבה של מה אני אעשה בלעדיו?
איך אני אתמודד?
הוא פיתח בי תלות מסויימת בו...
המלחמה ממשיכה.
אני מנסה לחשוב על אסטרטגיה למכה הבאה שלו
הסיכוי להפסיד לו רק עולה....
ואני לא בטוחה שאספתי מספיק תחמושת
ולא בטוחה שהחומות שלי מספיק גבוהות למכה הקרובה..
התייעצתי וחיפשתי ובחנתי ולמדתי וחשבתי וכאבתי ובכיתי וכמעט נכנעתי לו!
עשיתי ספירת מלאי בממלכה שלי
המכה הבאה תכאב אבל אני כנראה אשרוד שוב, בקושי
המכה אחריה כבר תסיים אותי
(אל תספרו את זה לשד שלי, שלא ידע!
אני לא יודעת מה מצבו.... אולי גם הוא נחלש ופוחד)
