סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Play

לפני 7 שנים. 22 בפברואר 2017 בשעה 22:32

אני לא חושבת שאי פעם שנאתי מישהו יותר מאשר את עצמי. 

אני לא חושבת שאי פעם מישהו פגע בי יותר ממני. 

רוב הדמעות שהזלתי בחיי הן בגללי.

הצלקות הכי משמעותיות פיזית ונפשית שיש עלי,  הן צלקות שאני יצרתי.   

יש רק דבר אחד שהכאיב לי יותר מעצמי,  ודווקא זה הכאב היחיד שבנה אותי.   

 

הדבר היחיד שיכול להרוג אותי,  זאת אני.  

Redemption - דיי הגיוני, את הכי הרבה זמן עם עצמך..
לפני 7 שנים
-fantasy-​(מתחלפת) - אל תתחיל לדבר לי הגיונית עכשיו! חחח
והאמת זה לא הגיוני, כי אני לא "עם" עצמי, אני עצמי.. כלומר האינטרס היחיד שיש לי זה שיהיה לי טוב.

לפני 7 שנים
Redemption - ברור שכל הדברים שכתבת כאן הם בעיקר באשמתך, את החלטת את רוב ההחלטות שגרמו לך לכאוב, לדמוע ולהיפגע. יכול להיות שזה גם מה שגורם לך לשנוא את עצמך הכי הרבה.

העניין הוא שיפה שאת שמה לב לזה, כשימאס לך לשנוא את עצמך על הטעויות שלך - תלמדי לסלוח לעצמך.

סה״כ הגיוני.. (;
לפני 7 שנים
-fantasy-​(מתחלפת) - טוב אני מבינה מה אתה אומר, זה הגיוני להבין את זה ממה שכתבתי, אבל זה בהחלט לא מה שהתכוונתי.
נכון שזה כאילו תוצר לוואי מכך שאני חייה את החיים של עצמי, וההחלטות הן שלי.
אבל אני מדברת על שלב בסיסי יותר של שנאה, כאב וצלקות.
ללא הכאילו "תהליך" של קרה דבר מסויים > זה בגלל שעשיתי בחירה לא נכונה > זאת אשמתי
הכוונה שלי הרבה יותר ישירה ופחות עקיפה
לפני 7 שנים
Redemption - מה זה שלב בסיסי יותר של שנאה? למה את שונאת את עצמך כל כך שאין אפילו סיבה מסויימת לשנאה הזאת וזאת פשוט שנאה בסיסית?
לפני 7 שנים
-fantasy-​(מתחלפת) - לא... זה לא מה שאמרתי...
אמרתי שזה לא שנאה עקיפה, שלמשל עשיתי טעות וזה באשמתי לכן אני שונאת אותי
זה פשוט עשיתי משהו רע לעצמי
לפני 7 שנים
ArchAngel​(שולטת) - ובדיוק בגלל כל זה, את היחידה שיכולה לרומם את עצמך למעלה.
לפני 7 שנים
-fantasy-​(מתחלפת) - איך הגעת למסקנה הזאת?
לפני 7 שנים
ArchAngel​(שולטת) - כי כל אחד אחראי על ההתנהלות והבחירות שלו.
אנשים מסביבך יכולים לתמוך בך, להקשיב לך, לייעץ לך אבל מה שיקבע בסופו של דבר זה האופן שבו תבחרי להתנהל מולם.
זאת החלטה שלך אם לתת משמעות למילים או לקבל עזרה מאותם אנשים שניתן לייחס להם את זה שהם "הרימו אותך".
הם לא היו מצליחים לשנות בך שום דבר, לטוב או לרע, אם לא היית משתפת עם זה פעולה.
מעבר לכך, תמיכה מהסביבה היא בונוס. זה לא מה שיקבע אם תרגישי טוב או לא, מה שיקבע זאת הדרך שבה את נוהגת כלפי עצמך.
זה תלוי מאוד בך.
וכמו שאת רואה, כשהיחס שלך חרא לעצמך, אדם חיצוני לא באמת משנה זאת. זה נובע ממשהו פנימי ומורכב שמי שהוא לא את לא באמת יבין.
לך יש הבנה של עצמך, גם אם לא נראה לך שההבנה הזו כזו גדולה, את עדיין מבינה את עצמך יותר טוב מכל אדם שהוא לא את ולכן את גם יודעת איזה נקודות הן הכי כואבות לך ומתוך הרגל את לוחצת עליהן.
אם זה היה הפוך, אם הייתה לך אהבה עצמית, את היית משתמשת במה שאת יודעת על עצמך בשביל לבנות את עצמך כי ככה פועלים אנשים שאוהבים את עצמם.
העניין הוא שאהבה עצמית זה לא מולד, אנשים מפתחים אותה והפיתוח שלה הוא תמיד כתוצאה מהחלטה שלהם.
לפני 7 שנים
-fantasy-​(מתחלפת) - תשובה יפה :)
לא בטוחה שאני מסכימה עם זה שאהבה עצמית זה לא מולד... אבל יש מצב
כל השאר נשמע די הגיוני =]
לפני 7 שנים
ArchAngel​(שולטת) - זה לא מולד כי זאת לא איזו תכונה גנטית.
תינוק לא נולד ומרגיש שהוא אוהב את עצמו או שונא את עצמו.
הוא נולד להורים שבאופן שבו הם יתנהגו אליו יהיה היסוד של הערך העצמי שלו (ע"ע תיאוריית ההתקשרות).
בהמשך הילד הזה הולך לגן, הולך לבית הספר היסודי ועוד אין לו חשיבה ביקורתית ולכן הדרך שבה יתייחסו אליו שם תהיה הערך העצמי שהוא יספוג.
ולאחר הרבה שנים שהילד הזה סופג מסרים כאלו ואחרים, והוא הופך לאדם עם מה שנקרא "חשיבה עצמית" אבל החשיבה הזו, מושפעת מאוד ממה שהוא למד מהחברה שלו, מהאנשים שהיו סביבו.
בייחוד אם בבית חיכו לו הורים שהוסיפו שמן למדורה.
כשאנשים שומעים את זה הדבר הראשון שהם אומרים זה להגיד שהסביבה שלהם הייתה דווקא בסדר, העניין הוא שלא צריך לחיות בגהינום בשביל שזה יקרה.
המסר מה אתה שווה יכול לעבור גם בפרטים הקטנים שחומקים מהעין, זה לא בהכרח תוצר של התעללות אלא תוצר של האופן שבו ההורים תופסים את עצמם וכך הם מחנכים את הילד.
אין בית ספר להורות, כל הורה מתנהג עם הילד שלו באופן הסובייקטיבי שנראה לו לנכון.
כנ"ל לגבי הסביבה. לרוב אין כוונות סדיסטיות, ורוב האנשים פשוט יתייחסו אלייך בהתאם להתנהגות שאתה מפגין ואיך הם אישית מפרשים אותה.
ואיך אנחנו מתנהגים? בדרכים שבהם למדנו שנכון עברונו להתנהג כתוצאה מאינטרקציה קודמת עם החברה.
בשביל לצאת מהשבלונה שהכניסו אותה אלינו דרושות הרבה יכולות נפשיות, שגם הן דבר נלמד ולא מולד.
ללכת נגד החברה, גם אם החברה היא חרא, אין בזה תועלת אבולוציונית. אין סיבה שאדם "יוולד" עם זה בתור חיה חברתית.
בטבע, חיות חברתיות שהולכות נגד החברה שלהן מתות, לא משנה הסיבה מוצדקת או לא מוצדקת.
למי שיש סיכויים לשרוד זה למי שיסתגל לאותה חברה גם אם היא לא הכי נעימה לו.
וזאת הסיבה למה אנשים נכנעים לקונפורמיות, או למה קונפורמיות בכלל קיימת (כלומר, קונפורמיות זה מה שהרוב עושה ולמה הרוב עושה אותה? מאותה הסתגלות חברתית).
זה יותר קל לעשות את מה שאומרים לך גם אם זה חרא, אתה מקבל הגנה מסויימת מהחברה כשאתה נמצא במשבצת שמצפים ממך להיות בה.
להילחם בזה דורש הרבה אנרגיות, כי זה יגרור תגובות מהסביבה, ולא ללכולם יש יכולות להתגבר עליהן ובטח שלא לאדם שמגיל צעיר מקבל מסר שאין לו מסוגלות לשנות משהו.
לפני 7 שנים
-fantasy-​(מתחלפת) - זה נכון שכל האופי שלנו וכל מי שאנחנו קיום זה תוצר מהעבר שלנו, החוויות שחווינו.
יחד עם זאת אני ואת יכולים לחוות את אותו הדבר ולקחת את זה למקומות שונים לגמרי בתור אנשים בוגרים.
למשל אחת חוותה אונס ונכנסה לדיכאון, אחרת חוותה אונס וניהייתה שולטת כדי כאילו "להתנקם" (סתם דוגמא)
לדעתי זה תמיד גם מולד וגם נרכש

ולא הבנתי את הקשר לקונפורמיות לדיון הזה
למרות שזה דיון מעניין בפני עצמו
לפני 7 שנים
-fantasy-​(מתחלפת) - כיום *
הקשר של קונפורמיות*
(בדיוק יצאתי ממבחן ארוך חח)
לפני 7 שנים
ArchAngel​(שולטת) - מודה באשמה, סתם גלשתי לקטע של הקונפורמיות.
(זה מה שקורה כשאוהבים לחפור חחח)

זאת מחלוקת מדעית רבת שנים בנוגע למה שמשפיע עלינו יותר- סביבה או תורשה?
אני גם חושבת שזה שילוב בין השניים.
אבל יש דברים שהם יותר מידיי מופשטים בשביל להיות מאפיין שפשוט נולדים איתו.
אהבה עצמית היא לא משהו שעובר בגנים. אולי בריאות נפשית כן, אבל האהבה העצמית לא.
אהבה עצמית היא רגש שמתפתח כתוצאה מאינטרקציה עם החברה מסביב, וזה נכון שאם נולדנו עם מטען גנטי מסויים זה ישפיע על האופן שבו נתקשר עם אחרים וזה מה שאולי יזמן אינטרקציות שישפיעו על הדימוי שלנו,
אבל קשה לי לראות איך מטען גנטי בפני עצמו יגרום לנו לאהבה עצמית.
(לא בריאות נפשית כמו היעדר דיכאון, אלא אהבה עצמית נטו).
לפני 7 שנים
-fantasy-​(מתחלפת) - זה כנראה דברים מולדים שכמו שאת אומרת הם לא אהבה עצמית (כי אני מסכימה שאהבה זה רגש ורגש לא עובר בגנים)
אבל זה דברים אחרים שמובילים לזה יחד עם החוויות מהחיים...
בכל מקרה זאת שאלה שאני לא יכולה לענות עליה 100%, מבחינתי זה גנים ואופי והשפעת החיים והכל יחדיו, מצד שני זה גם לא יותר מידי משנה למה...
זה היה פשוט מחשבות מוזרות של לילה, שהיה לי הזוי לרגע עם ההבנות האלה, ועצוב לי שזה ככה... אבל זה ככה
לפני 7 שנים
גבר גולף - היי עצוב לי לשמוע את העצב הרב שיש לך, כמו שארכאנגל התותחית אמרה את יוכלה להגיע עם עצמך גבוה :) וזה לא בושה לבקש עזרה מקרובים.
אם את צריכה אוזן קשבת מוזמנת לפנות בפרטי.
יהיה טוב :) את תמיד יכולה להפוך לדגם משופר של עצמך..
לפני 7 שנים
-fantasy-​(מתחלפת) - זה סתם מסוג הדברים חסרי המשמעות ובסיס, שאנשים אומרים כדי לעודד חחח
אבל תודה בכל מקרה:)
לפני 7 שנים
cognitive - אכתוב חיוך
אמשיך בעצב
אסכם אתך,
את.
לפני 7 שנים
אביב נעורים - תיזהרי שאת חוצה את הכביש :)
לפני 7 שנים
-fantasy-​(מתחלפת) - חחחחחחח
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י