דאדי שלי.
מאיפה להתחיל בכלל?
היית ותמיד תהיה הדאדי הראשון שלי.
ואני יכולה להגיד בפה מלא שהייתי הכי ברת מזל בעולם לזכות בך בתור הדאדי הראשון שלי.
איתך יכולתי, בלי שום פחד, לעצום עיניים ולתת לך את ההגה. ולהרגיש הכי בטוחה בכל שנייה של כל דקה של כל שעה של כל יום.
זה כמה שאתה מיוחד. ואני מקווה שאתה יודע את זה.
ואני מודה על כל רגע שזכיתי לבלות איתך. ולעד אהיה אסירת תודה, על כל מה שהענקת לי ועל כל מה שלימדת אותי, ועל ההכלה שלך, וההבנה שלך. וכן, גם על כל הפעמים שהתחשק לי להעיף לך סטירה מצלצלת, ועל כל הפעמים שנבחתי עליך או נשכתי אותך. ואני עוד יותר אסירת תודה על הדרך שבה ספגת את הנשיכות הללו.
ואמנם הקולר כבר נתלה על הקיר והלב עוד לא החלים, אבל אני מתגעגעת אליך. מאוד מאוד. כל יום. וכל יום אני כמעט נשברת ומתחננת רק לחיבוק שלך. אוי כמה שאני מתגעגעת לחיבוק הזה. עוטף וחונק ומוחץ וחם ואוהב כל כך.
ואני מקווה מאוד שהבכתי אותך. רק על זה שהעזת להגיד שיום ההולדת שלך הוא סתם עוד יום.
יום הולדת שמח דאדי שלי. אני אוהבת אותך.
❤️ To infinity and beyond ❤️