שכשתחזור עצבני מהעבודה, תיתן לי מבט אחד ואני אקלוט מיד.
ובלי שתגיד מילה אני כבר אהיה עירומה ומוכנה.
ופעורה לבחירתך.
ולמרות שעומד לך עוד מהאוטו, אתה לא נותן לי כל כך מהר את מה שאני רוצה.
כי קודם אתה נותן לי לבקש יפה. ולהתפתל.
ולהתחנן. ולרדת על הברכיים ולהסתכל עליך מלמטה ב puppy eyes רעבות עד טירוף.
וכשסופסוף תיענה לתחנוניי אתה תטריף אותי בשליטה העצמית שלך. כי למרות שאתה מת לבעול לי את הגרון עד דמעות ומחנק אתה תרשה לי רק ללקק כמו סוכרייה על מקל. עד שאצא מדעתי מציפייה.
ורגע לפני שאאבד את זה לגמרי, ובלי התראה, תמלא לי את כל הגרון. ותפמפם. כאילו זה היה כוס.
ואני אנסה להתנגד קצת, כי אני נחנקת, אבל למה שזה יעניין אותך? אני כלי לשימושך. וזה מה שחשוב.
ואני אנטוף ואנזל ואתפתל והכוס שלי יכאב בציפייה שתמלא אותי עד שארגיש אותו בבטן.
אבל לטענתך אני לא רוצה את זה מספיק.
ואחרי שאני כבר בוכה מתחנונים ומנשקת את רגליך ומבטיחה לעשות כל מה שתגיד רק שתקרע אותי כבר, אתה כבר מתעצבן לגמרי.
ומרים אותי מהגרון וזורק למיטה. ומצמיד את ידיי למזרן ושואג עלי לפתוח רגליים.
ובבת אחת, בלי הכנה, נכנס עד הסוף.
ואני צועקת שכואב לי ושאני מתחרטת ולאט לאט אבל זה כבר מאוחר מדי ואני צריכה לאכול את מה שבישלתי. ואתה יוצא ונכנס ויוצא ונכנס עד שאני כבר מתייאשת מלהתנגד כי זה חסר טעם ואני לא מצליחה להפריד איפה נגמר הכאב ואיפה מתחיל העונג. כי הם בכלל מעורבבים.
בא לי.
