לפני 5 שנים. יום חמישי, 16 בספטמבר 2021 בשעה 17:12
אני לא צריכה את כיפור כדי לבקש סליחה. אני מרבה לעשות את זה. וזה תמיד מעומק הלב ובכוונה מלאה.
לפעמים אני מתנצלת בלי להצטער על המעשה. אלא כי הצד השני נפגע מחוסר הטאקט שלי, ואני לא יכולה לחיות עם המחשבה הזו בשלום.
אחרי הצום והמיגרנה וכל הטררם של עינוי הנפש, אני רוצה לבקש סליחה ממישהי בפעם הראשונה: מעצמי.
סליחה שדחקתי אותך מעבר לקצה גבול היכולת כדי להגיע ל''הישגים'' לא ריאלים.
סליחה שציפיתי ממך להתמודד לבדך אל מול מפלצות שונות ומשונות. וזעמתי עלייך כשכשלת.
סליחה שהנחתי לך לתת מעצמך ולשפוך את טובך לגרונותיהם חסרי התחתית של זאבים חסרי מנוח.
סליחה ששכנעתי אותך שאת לא רצויה ולא אהובה.
סליחה שלקח לי כל כך הרבה שנים להתגאות בך. על כל מה שהשגת. ועל כך שלא חיכית שיצילו אותך והצלת את עצמך. ועל כך שרכשת את היכולת לברור את האנשים בחייך בפינצטה.
סליחה.