Newbie

''המשחק מתחיל, בואי על ארבע. ותביאי איתך כרית.''
אני זוחלת עם הכרית בפה ומתמקמת היכן שהוא מורה לי.
אני צוחקת בלב מהמחשבה שפמיניסטית ככל שאהיה, בסוף היום אני כנועה ''שמענגת את הגבר שלה כשהוא עסוק בלראות משחק כדורגל'' סטייל שנות ה70. והפמיניסטית הזאת עכשיו היא זונה רטובה עם כוס ורחם כואבים וגרון נפוח.
הוא רואה את המשחק ואני מתחילה במלאכת הקודש. אני עושה הכל לאט וביסודיות. מתענגת על הסוכרייה הענקית, לוחצת עם השפתיים בדיוק בלחץ שהוא אוהב וקצת כושלת בשילוב הלשון כשכולו כבר בגרון.
והביצים. אהובותיי משכבר. יש טיפול מאוד מסויים שהוא אוהב בהן, ואני כל כך מרוצה מעצמי כשאני סופסוף מבצעת אותו בצורה שמוציאה אנחות וגניחות קלות. והגניחות שלו, פאק. שוקלת לבקש רשות להקליט אותן ולהגדיר אותן כשעון מעורר.
והמשחק ממשיך. ואני עוצמת עיניים ומתענגת ולא מודעת בכלל למה שקורה מסביב. הייתי מפוקסת-מלאכה כל כך שאני אפילו לא זוכרת אם הוא השתיק את המשחק או אם היו צעקות.
ובלי התראה מוקדמת הוא מחזיק אותי מהשיער, מזיין את הפה שלי כשהוא מחזיק אותי מהראש ויורה את הנוזל החם במורד הגרון שלי.
אבל שתי דקות אחר כך, הוא כועס עלי. מאוד. ואני לא יכולה לעצור בעצמי ומתגלגלת מצחוק עד שכואבת לי הבטן.
כי בדיוק ברגע שהגרון שלי חטף גול, כך גם הקבוצה שלו.
והוא עוד שנייה שובר את המסך.