לפני 5 שנים. יום שני, 13 בדצמבר 2021 בשעה 18:34
הוא אוהב לכתוב.
הוא מרבה לעשות זאת.
על הכל. קטן כגדול, שולי כמשמעותי.
בכתב כל כך יפה, שזה מעביר בך צמרמורת.
עטו תמיד זקור, מוכן ומזומן.
אולם כשהגשת לו את מחברתך, מרגע הורדת המכסה ועד הנחת העט על השולחן לא עבר הרבה זמן. אולי מילה או שתיים הספיקו לעלות על הדף.
וזה גורם לך לחשוב. התאמצת כל כך לקשט את מחברתך, והיית כה צמאה למילה כתובה, לסימן של העט המקולל הזה עליה.
יש בכלל מה לקשקש על דפיה? או שכל יעודה זה לשמש כאסופת דפים שמשמשים לנקיון הלוח?