אל תקחו את השם הזה ברצינות

(אזהרה: פוסט עייף, בטח לא מובן בכלל)

אני לא רצה לשום מקום, ומסיבות שונות עדיין לא מרגישה ממש מוכנה להיות במצב של "חיפוש" (או ציד, או רדיפה, א-לה ניק)

אבל זה לא מונע ממני להיות ממש כמהה לזה, עד כדי כך שאני מוצאת את עצמי מתחברת לאתר באופן חד פעמי, בתקווה שאני ארגיש מוכנה שוב לחפש, ובפנטזיה שאולי אמצא מיידית, בהודעה, את מי שאני מחפשת.

שמעתי פודקאסט, ודיברו שם על למצוא בן או בת זוג.

אמרו שם משהו ממש יפה.

שלא משנה כמה זמן ייקח החיפוש, כשתמצאו את מי שאתם מתחברים אליו ומתאימים אליו, זה יהיה שווה את כל הזמן הזה...

תכלס, נכון.

מעניין אם אני אהיה מסוגלת להיות יותר בוטה עכשיו ולכתוב מה אני מחפשת.

יום אחד אני מתכננת לעשות מנוי זהב, לכתוב פרופיל ברור רצח, ופשוט להשאיר את האתר פתוח 24/7... מתישהו אני אתקל במישהו מתאים ככה, לא?

למי שיהיה מסוגל להבין מה אני כותבת, כי אני עייפה... תראו.

אני רוצה מישהו בסביבות גילי. שיהיה ה-חבר הכי טוב שלי --- שיהיה כיףףף לדבר איתו ולצחוק איתו ולהתפלסף איתו, ולהיות חנונית איתו.

אז מבחינת אישיות:

אני חנונית.

אני מאוד אוהבת מד"ב ופנטזיה, סדרות, מחזות זמר, משחקי מחשב וכתיבה, ואני יודעת שאני לא אסתדר עם מישהו שממש בקטע של מועדונים ו... באמת לא עולה לי מה עוד כרגע ----

בקיצור, אני לא אסתדר עם מישהו שנוטה לזלזל בדברים שאני אוהבת.

כשאני אוהבת משהו, אני ממש נכנסת לזה. ואני ממש ארצה לחשוף את האהבות וההתלהבויות שלי לצד השני.

לא חייב לאהוב את מה שציינתי, לא באמת. אני רק רוצה שהוא יהיה בן אדם פתוח וקשוב, שיניח לי לגרור אותו לעולם החנוני שלי (ולחשוף אותי לעולם שלו - אני אשמח להיפתח לתחביבים חדשים שמלהיבים את בן הזוג!) בלי שיאמר כזה "פשוט צאי לעולם הגדול את תאהבי את זה ותשכחי מהדברים החנוניים חח" או "זה די מטופש לדבר או לחשוב על זה" (במיוחד אם זה חשוב לי... אז לשלול את זה כלאחר יד... מבאס... אני בהחלט לא אעשה את זה לצד השני... טוב, אולי רק אם לא אתעניין בו ולא ארצה להיות איתו בקשר)

פשוט להיות עם מישהו שנהנה לדבר ובד"כ מוצא בזה יותר משמעות מללכת למסיבה... כותבת בד"כ כי אולי פעם במילניה יש מסיבה שממש, אבל ממש, אבל ממש, שווה את זה.

ומישהו בוגר: מישהו שכנות ותקשורת חשובה לו מאוד בקשר. מישהו שלא הומופוב או וואטאבר, שמכבד את הזולת --- אדם סובלני, לא שיפוטי, פתוח ונחמד.

מישהו שיהיה לא סובלני לאי סובלנות.

מבחינת סאדו...

שמעו, במקום מסוים, אני די מסוגלת להיות אפילו בקשר "א-מיני"... אבל כמובן שמעדיפה להיות עם מישהו שנהנה להיות עבד - בגלל זה אני באתר כאן, בסופו של דבר.

אני מתה על זה שסוגדים לי לרגליים (מעדיפה את זה על פני אורגזמה הרבה פעמים!)

אני נהנית להשפיל ולתת חוקים, ולראות כניעות ונכונות לשרת.

והמגע המיני שאני פחות או יותר מחפשת, זה בעיקר, (לא בהכרח רק, אבל כן, בעיקר) זה שירדו לי.

מתעניינת בעוד כמה דברים בקטנה, (קצת נפתחת ליותר דברים בסאדו עם השנים שפעם שללתי לגמרי) אבל הכי נהנית בעיקר זה ממה שתיארתי למעלה... אני די "משעממת" בקטע.

זה פשוט עושה לי את זה. לראות מישהו שיורד מולי על הברכיים. להתנהג אליו בזלזול בעוד הוא מתנהג אליי בכבוד. לתת פקודה, לשמוע "כן," ושהפקודה תתבצע. וכשזה עושה לי את זה, זה בעיקר מוביל למצב שארצה להתייחס למי שמולי כמו לויברטור.

הייתי שמחה לטשטש את הגבולות בין הזמנים הוניליים לסדיסטיים - אני רוצה שבן הזוג יגדיר את עצמו גם כעבד שלי, באותה נשימה.

כמובן שהשפיות של בן הזוג היא חשובה - אם יש לבן הזוג מצב רוח רע, אז כמובן שאני לא רוצה שישרת אותי.

אבל בחייאת, לא מישהו שחושב שזה לגיטימי להיות מגעיל לצד השני רק כי יש לו מצב רוח רע...

בוגר, אמרתי, נכון? מישהו שרוצה לדבר על דברים כשקשה, לפחות במינימום של "מצטער, אני לחוץ/ מדוכא / כועס  וצריך להירגע"

אניוואי, מבחינת סאדו - פשוט מישהו שנוטה לאותו המקום שלי. מישהו שכשממש מתחשק לו, הוא ישמח לעשות את המתואר מעלה - ולא יהיה מתוסכל כי יש לו פטיש שאני לא בקטע שלו.

לא אומרת שלא אזרום אולי עם פטיש שאני לא חולקת (או שלא אנסה להיפתח לכזה) פעם ב... אבל כן, אם אני לא בעניין, ואתה יודע שאתה תהיה מבואס מזה ונתחיל שיחות של "אני רוצה שנעשה את X יותר ולא חושב שאהנה בקשר בלי זה" אז זה לא יתאים...

ומבחינת זוגיות...

מישהו שמחפש קשר רציני. "תמידי".

מישהו שמקדש זוגיות על פני ילדים.

כי אני לא בטוחה שאני ארצה ילדים. אולי אחד. אולי.

ואני לא מאמינה שאי פעם ארצה להיפרד ממישהו שיש לי חיבור כל כך טוב איתו ושכיף לי איתו, גם אם ארצה ילד והוא לא.

פשוט מאמינה שמשפחה לא חייבת להיות כל כך מסורתית ושבלונית.

מאמינה שאפשר למצוא פתרון ואלטרנטיבה לבעיות בסגנון...

ותשמעו תדבר הכי קיטשי שהרגשתי לפני בקשר לזוגיות ומשפחה:

נולדים עם בני המשפחה. אז כן, יש בזה הרבה קשר ואהבה.

אבל בוחרים בן זוג. וזה מרגיש לי כמו משהו כל כך יותר משמעותי.

כבוד המשפחה הביולוגית במקומו מונח.

אבל אני מאמינה בקשר בו רואים את בן הזוג, בסופו של דבר, כבן משפחה לכל דבר ועניין.

(ובמקרה שתהיתם, אני לא אומרת את זה במובן של "הכרנו חודש אני רוצה להיות איתך לנצח אומייגאד!!!"... כתבתי "בסופו של דבר" בכוונה - אני לא אתאהב באף אחד במיידית ואהפוך לאובססיבית... רק מבהירה אם עלה חשש כזה.)

אם זה מובן מאליו תצטרכו לסלוח לי כל ההבהרות כי אני גמורה מעייפות

למשל, קשה לי להבין בני זוג שנפרדים רק כי אחד מהם רוצה לצאת לטיול של חצי שנה בחו"ל בעוד השני רוצה להישאר.

זה חצי שנה VS כל החיים עם השותף שבחרת!!! אפשר לחכות שבן הזוג יחזור והעולם לא יסתיים...!!!!

טוב די לחפור על זוגיות

אספקט הפנטזיה:

כאילו, זה כבר גרגרנות מצדי ואני לא באמת מצפה לזה בקשר... זה רק בונוס - משהו שעושה לי את זה בתיאוריה --- ובפני עצמו, זה לא שווה הרבה מבחינתי.

אז גם אם אתם עונים לאספקט הפנטזיה אבל לא למשהו מלמעלה, אנחנו עדיין לא נתאים.

אם אתם לא עונים לשום אספקט מכאן, זה ממש לא נורא - זה לא באמת חשוב לי... בעיקר כותבת את זה, כי פאק, למה לא לכתוב, נכון?

- גאד, כמה נחמדה המחשבה שהעבד הוא מראש מאוד שירותי, בקטע של מעדיף לסדר, לנקות ולבשל על פני מצב שאני אעשה את זה...

לא אומרת את זה מבחינת נוחות. זה פשוט משהו קטן שעושה לי את זה.

- עבד שיהיה פתוח לרעיון של להזמין עבד נוסף מדי פעם.

- יש לי הרבה מאוד פנטזיות על שליטה בנשים. יותר מבגברים. אז כאילו, אולי הייתי רוצה אישה...?

לא מפתיע בהתחשב שהפנטזיות שלי הן בעיקר "מישהו שישרת בכניעות ויירד לי".

 מצד שני, נהנית יותר לתפוס זין וביצים על פני חזה או כוס. אז אולי לא.

אזזז

(לילה/ בוקר / זמן רנדומלי בו אתם קוראים את זה) טוב!