הידרוספירה

אינני נוצרי

אינני יהודי

אינני זרתוסטרי

אינני אפילו מוסלמי

אינני שייך לאדמה או לים כלשהו

ידוע או בלתי ידוע

הטבע איננו יכול לטעון לחזקה עלי,

אף לא השמים

גם לא הודו סין או בולגריה.

מקום הולדתי הוא מקום נטול מקומיות

המזל שלי הוא היעדר מזל

אני החיים שבחיים

אני החתול הזה, האבן ההיא, אף אחד.

השלכתי מעלי את השניות כהשלך סמרטוט ישן.

אני רואה ומכיר את כל הזמנים והעולמות,

כאחד

אחד

תמיד אחד

אז מה עלי לעשות כדי להוציא מפיך הודאה בדבר זהותו של המדבר?

הודה בכך ושנה הכל!

רומי

כל שינוי בטבע נוצר על ידי שלושה עקרונות:

חומר,  צורה  ומחסור

אריסטו

 =

כוונה  +  הזדמנות 

כי החיים האמיתיים משולים למים המתאימים לכל ומסתגלים לכל

אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות

סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת

מורה הזן סנגאי, יפן, י''ח-י''ט

למילים שלנו יש עוצמה, הן יכולות להעצים אותנו ולהחליש אותנו, הן יכולות לעורר אופוריה או שברון לב. והן כאלה בדיוק כאשר השימוש שנעשה בהן הוא אמיתי. אך השימוש במילים יכול כמובן גם להיות שקרי. כמו פרסומת ממש טובה שגורמת לנו להרגיש מאוחדים עם חפץ חסר כל חשיבות, כמו בעלי אינטרס בתחום מסויים המעמידים פנים שאין להם מניעים נסתרים, כאילו הם דוברים את האמת. אך אם התחושות שעולות בנו בפרסומות, או בסרט או בשיר או כשמאזינים לדבריו של פוליטיקאי דומות, איך נדע מתי המילים הן אמיתיות או שיקריות? איך נדע מתי השימוש בהן מתאר את האמת של הכותב, או שהוא מתאר את האינטרס של הדובר?

לפעמים כדי לענות על שאלה צריך לקרוא את המילים, ואז לעצום את העיניים ולקרוא מתוך החשיכה את המילים בשנית.
צריך לקרוא את המילים כאילו הן נכתבו מתוככם, נבחרו ממכם, כאילו אתם אלו שישבתם בלילה אל מול הדף הריק וחיפשתם את המילים הנכונות; את המילים שיתארו את המקום אליו הנפש דורשת לבוא כאשר היא לבדה, כאשר היא מזהה את עצמה בתוך תוככה, כאשר היא מבכה את העלמותה בחייה עם המילים היומיומיות.
שם, במקום הזה, שאליו הרשתם לעצמכם לרגע אחד לשוב, התשובה תהיה ברורה כמו רעב האוכל את קיבתכם אחרי שעות של פעילות ללא תזונה: האם המילים שנאמרו מאפשרות לנפש שלכם להיות אחת עם עצמה, או שעליה להיות אחת מן הרבות?
האם המילים שהופנו אליכם סגרו עליכם, כשהסבירו לכם איך עליכם לחיות ומי עליכם להיות,
או שהן החזירו לכם את התשוקה לכתוב את המציאות מחדש, ולבחור את המילים שיתארו את העלילה שעדיין לא נכתבה?

ג'יי די סאלינג'ר

אס אנד אמ זה לא

סימפטיה ומתיקות

'קאת'רין קרופילד'

בִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי לִפְתֹּחַ אֶת הַתִּיק

פָּתַחְתִּי רַק קְצָת, שְׁיִהְיֶה לְךָ קָשֶׁה

הִכְנַסְתָּ אֶת יָדְךָ עַד הַמַּרְפֵּק,

פִּשְׁפַּשְׁתָּ פֹּה, חִטַּטְתָּ שָׁם, בְּלִי לְהִסְתַּכֵּל עָלַי בִּכְלָל,

כְּשֶׁמָּשַׁכְתָּ אֶת יָדְךָ מִתּוֹךְ הַתִּיק

נִשְׂרַטְתָּ מֵהָרוֹכְסָן.

שָׁלֹשׁ טִפּוֹת דָּם זְעִירוֹת לִבְלְבוּ,

עַל זְרוֹעֳךָ

הַלְּבָנָה.

זֶה הַזְּמַן לְהַבִּיעַ מִשְׁאָלָה.

הֶעֱבַרְתָּ אֶת גַּלַּאי הַקְּסָמִים עַל הַבֶּטֶן שֶׁלִּי

מִבְּלִי לָגַעַת

הֶעֱבַרְתָּ אוֹתוֹ עַל אֲחוֹרַי

גַּם.

בְּלִי שֶׁתָּשִׂים לֵב

נָגַעְתִּי לְךָ בְּרִפְרוּף

בַּמִּפְשָׂעָה,

וְהָלַכְתִּי.

חיה ברצלר

אֵין אִיש - אָמָּן, חוֹקֵר אוֹ מְטַיֵּל עוֹבֵר אֹרַח -

שֶיוּכַל לְסַמֵּן אֶת הַנְּקֻדָּה הַמְדֻיֶּקֶת שֶׁבָּה הוֹפֵךְ נַחַל לִהְיוֹת יָם.

אוֹ אֶת הַהֶרֶף שֶבּוֹ נִצָּן לְפֶרַח.

אוֹ אֶת הָרֶוַח שֶׁבֵּין הַקַּיִּץ לַסְּתָו וְשֶבֵּין נִמְצָא לְאֵינֶנוּ.

רִבְקָה מִרְיָם

את הבית של הוריי עזבתי לפני שנים רבות

מידי פעם, בעתות מצוקה חזרתי אליו

ברגשות מעורבים

תמיד ידעתי שבית זה,

אם יום אחד יגיע לידי,

אהרוס מהיסוד כדי להמשיך בדרכי

עכשיו

אני חושבת אחרת

אי אפשר להרוס בית

כמו שאי אפשר לעקור עץ

חדריו תמיד ירחפו

ועלים יבשים יעופו למשב רוח חולף

כרוח רפאים בנשמתי

הכי טוב לבנות ולשפץ. 

קיבלתי מהעבר כמה לבנים טובות,

כזרעים של אמת,

עליהם אוסיף משלי

ואבנה את ביתי המחודש