כמו בהיבטים רבים בפסיכולוגיה האנושית, שליטה עצמית מושפעת מגורמים שאינם תלויים בנו. מחקר באוניברסיטת אקרון שבאוהיו, למשל, מצא כי מידת השליטה העצמית של ילדים מושפעת מדפוסי השליטה של האם. יחד עם זאת, יש לנו שליטה לא מבוטלת על כוח הרצון. "הפסיכולוגיה מזהה שני גורמים עיקריים שנראה כי מייצרים יריעה רחבה מאוד של יתרונות: אינטליגנציה ושליטה עצמית", אומר באומייסטר. "למרות עשורים של ניסיונות, הפסיכולוגיה לא מצאה שאדם יכול לעשות הרבה כדי ליצור הגברה באינטליגנציה לאורך זמן. לעומת זאת שליטה עצמית אפשר לחזק". אז מה עוד אפשר לעשות חוץ מלהעלות את רמות הגלוקוז בדם?הסטואים האמינו שכוח הרצון הוא כמו שריר, וככל שמתרגלים אותו – כן הוא מתחזק. באומייסטר שותף לגישה זו ומציע לבצע פעולות שונות לתרגול שליטה עצמית, כמו להשתמש ביד החלשה לפתיחת הדלת. לטענתו ההתנגדות לאינסטינקט הראשוני תיטמע עם הזמן במנטאליות שלנו, כך שהשליטה העצמית תהפוך לטבע שני. ככל הנראה פעולות מסוג זה עשויות לצמצם את צריכת האנרגיה של כוח הרצון, מבלי לכלות את המשאבים הקוגניטיביים המזינים אותו.
כל זה לא אומר שצריך לוותר על ספונטניות ולחיות חיים ספרטניים. כאמור, גם לחירות היצר יש יתרונות משמעותיים, ואחרי הכול שיעבוד הוא שיעבוד, בין אם לפיתויים ובין אם להתנזרות. איזון זה שם המשחק; אנו יכולים להפיק תועלת רבה מוויסות בין שני השחקנים החשובים שיושבים על אותו מאגר אנרגיה – שליטה עצמית וקבלת החלטות. אם נאלצתם "לאכול צנונים", נסו לדחות החלטות גורליות לזמן אחר, ואם ניצבה בפניכם התלבטות מתישה, קחו בחשבון שאתם מועדים לכניעה לפיתויים.
מחקר העוגיות מאפשר לנו להיות מודעים יותר לתהליכים הפסיכולוגיים המשפיעים עלינו, ולנסות להשיג מידה של בקרה עליהם. כפי שמלמד באומייסטר זה אפשרי: שליטה עצמית ניתנת לתרגל לאורך זמן, אבל גם אם אתם זקוקים לפתרון אד-הוק, תמיד תוכלו לחטוף עוגייה או ללגום לימונדה.
http://www.eol.co.il/articles/592