לפני 8 שנים. 15 במאי 2016 בשעה 18:48
היא חיה הרחק מכאן. הרחק מהציוויליזציה. היא חשה לעיתים שמשהו בה אינו רוצה שיבינו אותו או שירפאו אותו. איננה רוצה ללכת לרופא. היא מחליטה שלא ללמוד. היא עייפה מאותו אחד שתמיד מנסה לשנות אותה, לייעץ לה, להבין אותה. רגשות אלה, אליהם מתייחסים לרוב כאל התנגדות או התגוננות, יכולים להיות הפגנה של רגישויותיה, רגשות כנים השומרים על שלמותה וטוהרה. מעין טבע המוגן מפני התרבות.
בתום כל התקרבות היא מוצאת את עצמה עם משמעות, תובנה, אולי אפילו שיר או מכתב או תמונה ולעיתים נדירות עם אהבה שהתנחלה בלבה המסמלת את החניכה שהתרחשה בחייה.