"כמו רוב האנשים, מעולם לא ביקשתי להיעשות רוצח...
אינני מנסה לאמר שאני חף מאשמה.... אני אשם, אתם לא, טוב ויפה. אבל עליכם להיות מסוגלים בכל זאת לומר לעצמכם שאת מה שעשיתי אני, גם אתם הייתם עושים. אולי בפחות דבקות, אבל אולי גם בפחות ייאוש... אני חושב שמותר לי לקבוע כעובדה שהוכחה על ידי ההיסטוריה המודרנית, שבמכלול של נסיבות נתונות כולם – או כמעט כולם – עושים מה שאומרים להם לעשות; ואני מצטער מאוד, אבל קלושים הסיכויים שדווקא אתם היוצאים מן הכלל, לא יותר משהייתי אני. אם נולדתם בארץ ובתקופה שבהן לא זו בלבד שאיש אינו בא והורג את נשותיכם וילדיכם, אלא שאיש אינו בא ותובע מכם להרוג את נשותיהם וילדיהם של אחרים, הודו לאלוהים ולכו לשלום. אבל ניצרו במוחכם תמיד את המחשבה הבאה: אולי אתם יותר בני-מזל ממני, אבל אינכם יותר טובים ממני. כי אם אתם יהירים דייכם לחשוב שכך הדבר, כאן מתחילה הסכנה."
נוטות החסד/ג'ונתן ליטל
