לפני 6 שנים. 17 בדצמבר 2017 בשעה 21:08
וכשזה מתפוצץ בתוכי
אני מרגישה את אלוהים
ואני יודעת שכל אחד שאי פעם כתב על אלוהים
כתב רק על האלוהים שלו
ישנם רגעים שהוא נעלם לי
שלפעמים אני מתגעגעת אליו
אבל לא בזה הרגע בו
הקצב מהפנט
האי שפיות מתגבר, מרגע לרגע
מסתחרר עד שנעלם לגמרי
באין הבחנה בין החוץ לפנים
בין חלימה לעירות
או טיסה להתרסקות
שלום לכל הילדים שמחפשים את האלוהים
ומקשיבים לכל מיני סיפורים
ג'ה איז וואן. אל תחפשו נציגים אצל אחרים
כי "לא יהיה לך אלוהים אחרים"
והשאלה העמוקה שנותרת ללא פתרון
מתפוגגת בחוסר מאמץ בקצב המהפנט
הגשמיות אינה מספקת עוד
הכובד נעלם
והטקס מ ת ע צ ם
הפער מתגשר,
ולו לשעה
אין הבדלה
בין האני לאתה