מחוף אל חוף

הרגשתי הבוקר בלב חלק מהכאב שלך של אתמול. ראיתי את הילד שבך גדל בתוך שדה מוקשים שלם שצמצם את הגבולות שלו למינימום האפשרי, שלא יודע אם בצעד הבא שיעשה ידרוך כל מוקש ויתפוצץ, שמפחד לזוז מהגבולות הקשיחים סביבו שהושמו כדי להגן עליו מהמוקשים האלה. אני מרגישה חזק את הפחד שלך הבוקר ואני מחבקת אותך חזק. יש בי תשוקה לתת יד לילד הזה במקלט ולהרחיף אותו איתי מעל לכל המוקשים החלודים האלה, או לנקות אותם איכשהו. בכל אופן לפחות אתה כבר לא לבד במקלט, יש לך חיבוק שלי להתעטף בו. וסליחה אם לפעמים אני מלחיצה אותך עוד יותר כשגם ככה אתה מרגיש לכוד בנקודה, פשוט עד היום לא ראיתי את המוקשים, בעיניים שלי זה היה נראה סתם שדה

מזל טוב ילד יומולדת, אני אוהבת אותך