סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחוף אל חוף

כבר למדתי לטמןן את הראש נמוך, לחשוף הכל מולך
לשירותך האישי, לשירות הציבור, לשקט הנפשי שלי
לפני 8 שנים. 2 ביולי 2016 בשעה 19:24

תסתכלי אלי

תסתכלי אלי

את לא רואה. נדמה לך שתפסת אבל את לא רואה בכלל

מנסה לנבור באצבעות קטנות דרך חזותי הגדולה

להכניס ידיים מתחת לעורי וכל שכבות ההגנה

אני לא אתן לך!

 

אני רוצה לאהוב, להרגיש, אהבי אותי

רוצה להרגיש שייך, להיות חלק

אבל את לא רואה אותי בכלל

לא מקשיבה לי

אני לא מדבר

אם את לא מקשיבה אני לא מדבר.

אף אחד גם ככה לא מבין, לא יבין לעולם

כולם מרגיזים, בני שטן

לא מבינים, לא רואים, לא מקשיבים

לי

 

לא שומעים את הכאב שצורח בתוך חומותי

קולי רועם מהקיר אל החוץ

ולא שומעים אותי

נעול בתוך חומות אשמתי

רק לא לחוש את הכאב המפלח

מוגן על ידי שומרי זעם אדירים

הם לא יתנו לך להתקרב, הם לא יאפשרו לראות

לא תצליחי לגעת

 

תתקרבי אלי

למה את לא נותנת לי להרגיש

את לא רואה שאני זקוק לך? לאהבתך, לחומך

למה אני מרגיש תמיד אשם

בקור הזה המקפיא של החושך בליבי

אפשר להניח כאן ראש בחיקך?

אני עייף, כל כך עייף

מהמאבק

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י