חיכיתי לרגע נצח ועידנים
מתרגשת ככלה מתחת לחופתה
זה לא סתם שאני לביאה
זה לא סתם שהגעתי לכאן
באתי לכלובי לחפש את האריה שלי
ולא סתם אריה אלא אחד מיוחד
ספציפי
אהוב, נערץ
שדי לי לנגוע בו ואני מסופקת
לא צריכה דבר.
וכשהגעתי הוא הלך
ולא חזר ימים רבים
וכבר חשבתי שאבד לי לנצח
וניסיתי לשחרר בכל כוחי
אבל הוא אף פעם לא עזב את לפיתתו בליבי
האצבעות שלו נשארו טבועות שם לנצח, וגם בראשי.
ולא הצלחתי באמת לשחרר.
היו פעמים שהרגשתי שמעט מעט הצלחתי והתחממתי והלב התחיל להרגיש, אבל הסוף מיהר לבוא והחודשים עברו.
והנה כשכבר אבד כל סיכוי ונכנעתי, כמו פטה מורגאנה שעולה באדי המדבר, שפשפתי את עיני, מתקשה להאמין
כן זה הוא מתקרב
הדמות מתבהרת, הלב מתפקע בחזה
נוזלים ניגרים מכל נקבובית שיודעת לנזול
צרחה פנימית ענקית משתחררת
והנשימה
פתאום יודעת להיות עמוקה עמוקה
ושקט ורכות ושקט וזרימה ושקט
מול כוח ועוצמה לא תתואר
וכמות האהבה שנשפכת מתוכי לא דומה לשום דבר שאני מכירה בי.
ולא צריכה יותר דבר.
תודה שבחרת בי שוב אדוני אהובי מלכי. שאני שוב שלך.
ממחזרת שירים אבל אין מדוייק ממנו
והפעם באמת
חמסה חמסה חמסה
וטפו טפו טפו
