אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחוף אל חוף

כבר למדתי לטמןן את הראש נמוך, לחשוף הכל מולך
לשירותך האישי, לשירות הציבור, לשקט הנפשי שלי
לפני 6 שנים. 15 במרץ 2018 בשעה 5:24

לפעמים כשאני אוכלת דברים ממש בריאים זה מרגיש כאילו לא אכלתי או כאילו שתיתי מים
קל כזה, והמוח מפרש :"שעמום"
ואז אני מעשנת והחיכוך הזה בגרון עושה לי טוב
גם אוכל כבד, קשה עושה בעצם את אותה תחושת חיכוך
ואני חושבת שאולי הבלתי מורגש כמעט הזה, העדין, יש בו איזו איכות דקה של אושר, שאני מחפשת להרגיש בעוצמה חזקה את מה שמצוי בקול דממה דקה, להגביר חיכוך, להגביר כאב בשביל מה? בשביל להרגיש בעוצמה, לחיות במלאות, להתעופף לשמיים, לצאת משפיות ..
אבל כשמצליחה להיות פשוט ובשקט זה עשוי להיות מטלטל שבעתיים, עוצמתי לאין ערוך, דווקא בגלל האהבה הפשוטה והרגש הרך. אם נמצאים בשקט הגמור הזה ובאהבה עלולים לבכות מרוב שהלב לא יודע מה עושים עם כל הטוב הזה ומתקשה לאחוז באין חיכוך באין ציניות בעיניים מוארות ובחיבוק חם. אמיתי ופשוט.
בוקר טוב!


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י