לפני 6 שנים. 15 ביוני 2018 בשעה 9:06
מגורשת מגורשת מגורשת
חשבתי שאומרים את זה בטקס אבל לא.
מחזיקה ידיים מקבלת פתק מקופל בצורה מרושלת, תוהה אם זה ככה צריך להיות או מין קיפול של גברים שכזה. מצחקקת, כל המעמד משונה ופגאני משהו.
שניה לפני זה בכיתי מרה לנוכח התמונות שלנו כילדים על תעודת הנישואין, מלאי ציפיות וחלומות, כואבת על כל התקוות שירדו לטמיון, על התמימות המתוקה שאבדה.
אנחנו נשאר חברים. טובים יותר טובים פחות. אבל עכשיו הגיע השקט. זה בעיקר מה שזה מרגיש - מן שקט או נקיון פנימי.
תם פרק
