סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחוף אל חוף

כבר למדתי לטמןן את הראש נמוך, לחשוף הכל מולך
לשירותך האישי, לשירות הציבור, לשקט הנפשי שלי
לפני 4 שנים. 23 במרץ 2020 בשעה 5:38

מחבק אותי ברוך ומנסה לשחרר כל כך לאט שלא ארגיש, שלא אתעורר, כמו שעושים לילד
והגוף שלי למרות זאת מרגיש את החסרון בכל פעם, קופץ קפיצה קטנה באינסטינקט ללפות.
והפרצוף המחייך שלך, מסתכל עלי כל כך מקרוב, בכל כך הרבה אהבה


זה משהו שאזכור לנצח


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י