לפני 8 שנים. 27 בינואר 2016 בשעה 22:50
בלב שלי יש חור.
חור? בולען ממש
עד לא מזמן הוא היה רגיל לחוש מפוצץ, עולה על גדותיו וגועש מעוצמת הרגשות שמילאו אותו.
עכשיו הוא שקט, מפמפם בעדינות פעימותיו, נח.
רק לפעמים, הוא מתנער וטורח להזכיר לי שהוא כאן, ממתין בסבלנות למלא תפקידו.
אני בנויה לאהבה. עזה כמוות, כזו שלא מניחה לישון בלילות, כזו שגורמת לכל דבר אחר מלבדו לחוש חסר טעם, משעמם ובנאלי.
אני מתגעגעת לתחושה, לכיבוש, לכניעה.
