סחלב

ואני יושבת מולה. מקשיבה לכל מילה שיוצאת לה מהפה.

עצב גדול.

נישואים מפוספסים.

ילדות עשוקה והתעללות של אמא שאמורה לאהוב את הבן שלה. אבל לא.

ילדות של מכות. של עונשים.

התעללות שהביאה אותו לשנאה עמוקה של כל המין הנשי. 

ועכשיו הוא מוציא הכל עליה.

במילים.

מילים פוגעות. מעליבות. עצובות.

הוא שולט בכל. ולא שליטה טובה, עם מודעות עצמית ואהבה.

שליטה כזו שנובעת מהפחד לאבד שליטה. מהפחד שהילדות שלו תחזור ותשלוט בו.

פחד מאמא מתעלמת ומתעללת.

והוא מתעלל בה.

ואין לי דרך לעצור את זה.

אין לי דרך לנער אותו ולהראות לו מה הוא מעולל לה.

להראות לו שהוא עושה לה מה שאמא שלו עשתה לו.

עצוב לי בלב עכשיו.