לפני 8 שנים. 11 באפריל 2016 בשעה 22:06
אין הרבה דברים שקשה לי איתם. האמת היא שאני נוטה לנטרל רגשות רעים, לבטל את כל מה שעושה לי לא טוב בבטן ולשמור רק את הטוב.
קנאה לא קיימת במכלול הרגשות שלי. שנאה אפילו לא מתקרבת אלי, אם נפגעתי (וזה קורה לעיתים קרובות) אף אחד לא יזכה לדעת מזה וכעס... נו, טוב לפעמים אפילו אני כועסת.
ייש לי רק בעיה אחת. אני לא אוהבת לחכות. רוצה הכל, כאן ועכשיו, ומוטב שעה אחת קודם. ואתה? אתה שם אותי בהמתנה, מזילה ריר של דקות ושעות, נוטפת עסיס של אדרנלין שמקפיא לי את הצלעות, אני רוקעת ברגליים יחפות כדי שלא תשמע, האגרופים שלי קפוצים והפרקים הופכים לבנים.
אבל, כמו כלבונת לבנה ופרוותית, אני ניצבת על ארבע, מכשכשת בזנב ומלקקת שפתיים בלשון ורדרדה.
ממתינה.
